סקרנות ודמיון היו תמיד הכלים החזקים ביותר של היצירה, אבל יצירה לא יכולה להתקיים בלי כישרון הכתיבה שהוא המרכיב החשוב ביותר. אצל ירון מיכאלי, בן 46, נשוי + 5, קיים המרכיב הזה ובגדול. הוא בוגר תואר ראשון לתקשורת ועיתונאות במכללת ספיר. במסגרת הלימודים כתב בעיתון המחלקה לתקשורת "ספירלה". בסיום הלימודים פנה לכיוון אחר וכיום הוא עובד בתחום הלוגיסטיקה במפעל לייצור מזרנים.
נפגשנו לשיחה לרגל הוצאת ספרו ארבל ואמיר יוצאים לחופשה לאור (הוצאת ספרי ניב) שמעוטר באיורים מקסימים של קטיה מלניק.
ספר לי על עלילת הספר
"הרעיון המרכזי בספר הוא יציאה לחופשה של שני אחים – ארבל ואמיר שמחכים זמן רב לצאת לחופשה משפחתית. הם מבינים ויודעים שהדבר אינו פשוט כלל מכל מיני סיבות ועדיין ממשיכים להמתין ולתכנן. הם מחכים ומתכננים, אבל בכל פעם החופשה לא יוצאת אל הפועל. בשלב מסוים הם מקבלים יחד החלטה דרמטית יותר לא לחכות – הם לא מוכנים לוותר על החופשה החלומית ואחרי התייעצות קצרה בינם לבינם הם מסכימים פה אחד לצאת לחופשה לבדם – בלי ההורים, בלי האחים ובלי אף אחד – רק שניהם: ארבל עם אמיר ואמיר עם ארבל – לבד על כנפי הדמיון".
"בואו לא נשכח כמובן את המכונית המיוחדת שלהם שבנו בעצמם ושלוקחת אותם לכל מקום שרק יבחרו. במהלך החופשה משתזפים להם האחים על חוף הים, צוללים בבריכה, משחקים במשחקי וידאו, מבקרים בלונה פארק ופוגשים את החיות בספארי. כמו שאמרנו – אכן חופשה חלומית".
ספר לי על הדמויות
"ארבל הוא היותר צעיר, כיום הוא בכיתה ג. אמיר גדול ממנו בשנתיים, כיום בכיתה ה. הם מסתדרים מצוין ביניהם וכל הזמן אפשר לראות אותם משחקים יחד. גם אם הם רבים הם משלימים בתוך שנייה. הם אוהבים מאוד האחד את השני, דואגים האחד לשני ומחזקים האחד את השני. גם הילד החמישי שלי – אסף שרק נולד מוזכר בספר".
בחרת לשלוח את הגיבורים של הספר למקומות צבעוניים מאוד – משחקי וידאו, חוף הים, לונה פארק, גן חיות. האם הייתה זאת בחירה מושכלת או שאלה פשוט המקומות שהילדים שלך אוהבים לבלות בהם?
"אלה מקומות שהילדים בגילים האלה אוהבים מאוד לטייל בהם. הם נהנים ורוצים מאוד לבקר במקומות האלה שוב ושוב. אלה מקומות מוכרים מאוד שיש בהם אווירה מהנה לילדים".
איך נולד הרעיון לספר?
"הרעיון לספר מבחינתי הוא 'הברקה' של ממש. מידי פעם חשבתי על כל מיני רעיונות שיכולים לשמש נושא לספר והתחלתי לחשוב ולסדר איך יהיה הרעיון בספר, אבל הוא לא הבשיל ליותר מרעיון – לא הצלחתי למצוא רעיון שהייתי שלם איתו. לפני כשנה וחצי התחלתי שוב לחשוב על כל מיני רעיונות, ואז פתאום הייתה לי הברקה – עלה בראשי הרעיון של סיפור על שניים מהבנים שלי שחולמים הרבה זמן לצאת לחופשה משפחתית, ובכל פעם לא מתגשם החלום הזה מסיבה זאת או אחרת. כשבחרתי בהם לגיבורי הסיפור ידעתי שאוכל להשתמש במשהו שהוא ייחודי מאוד להם אצלנו במשפחה והוא היכולת והאהבה שלהם לשחק משחקים שמשלבים הרבה דמיון וחלום. מאז שאני זוכר אותם משחקים יחד הם שיחקו תמיד במשחקים כאלה כשהם המציאו את הגיבורים, המציאו את השמות שלהם, המציאו את שמות המקומות, את שמות החברים שלהם וכל דבר שקשור היה למשחק היה בעצם פרי הדמיון שלהם. המרכיב של הדמיון היה אצלם – ופחות אצל הילדים היותר גדולים – לא רק בבית, אלא גם כשהיינו יוצאים החוצה לטייל. הם היו מתחילים לרוץ ולדמיין שהם גיבורים בעלי כל מיני שמות משעשעים וזה ממש הצית את הדמיון לראות אותם נכנסים לזה בכל הכוח".
כך ישב ירון מיכאלי לאורך שעות מול ילדיו ארבל (הילד הרביעי, כיום בן שמונה) ואמיר (הילד השלישי, כיום בן עשר) ונפעם מכל מה שהם עשו – טסו סביב העולם והצילו את כל החברים שלהם מכוחות הרשע, רכבו בחלל על גבי דרקונים, הפכו לגיבורי על והשתמשו בכוחות האדירים שלהם כדי להילחם בפשע, צללו לעומק הים ואפילו גלשו על הגלים הגבוהים כשבידם רק חרב, מגן וגלימה וכמעט בלי לצאת מהחדר. "הבנתי שכל אחד יכול לעשות זאת ולהיות כל מה שירצה, אם רק ינסה לחלום ולדמיין", הוא אומר.
בשלב הזה כשהתחיל הספר להתגבש צריך היה ירון לשלב בין סגנונות: סגנון אחד בו הוא מספר על שני הבנים שלו, מה שהיה יותר קל לו לכתיבה ולתיאור כי בו הכול מוכר ואותנטי וסגנון שני שהוא עיקר הסיפור שמתאר כיצד הם מגשימים את החלום שלהם בו הכול הוא פרי הדמיון שלו ובעצם גם שלהם.
מה המסר של הספר?
"לדעתי יש בספר שני מסרים עיקריים: הראשון הוא האכפתיות והדאגה האחד לשני וההנאה מעצם השמחה של האחר והמסר השני הוא שגם אם לא הכול מסתדר כפי שמתכננים – אפשר תמיד לחפש דרכים יצירתיות חלופיות ויש סיכוי גדול שהן תהיינה מוצלחות ומהנות לא פחות ואולי אפילו יותר".
"החופשה החלומית היא בעצם דוגמה לרצונות של ילדים ולמצבים שונים שהם נתקלים בהם".
איזה ילד היית אתה? האם היו לך גם אחים כאלה שהסתדרת איתם?
"לי יש אחות אחת יותר גדולה ואחות אחת יותר קטנה. זה שונה כי הילדים שלי יותר קרובים בגיל האחד לשני. אני גדלתי יחסית לבד. כילד אהבתי מאוד לקרוא. אני זוכר את עצמי הולך לבד לספרייה ומתמסר לקריאה לאורך שעות. את נושא הפנטזיה והדמיון שמאוד קרובים לארבל ואמיר פחות אהבתי, אבל כן נהניתי לקרוא ולהכיר עולמות חדשים".
מהיכן כישרון הכתיבה?
"מאז שאני זוכר את עצמי התעסקתי בכתיבה ותמיד היה משהו שקשור לכתיבה – כתיבת ברכות לימי הולדת, כתיבת שירים, כתיבת סיפורים קצרים".
לדבריו, הכתיבה שלו התאפיינה תמיד במשפטים קצרים ובחריזה ולפעמים כתב גם על סיטואציות מצחיקות. "בכל פעם שהיה עליי לכתוב משהו הרגשתי שהכתיבה זורמת מאוד ובאה לי בקלות", הוא אומר. "כל הזמן היו צוחקים עליי שאני מסתובב עם פנקס ועושה רשימה מסודרת על כל נושא – זה תמיד היה משהו שליווה אותי, אבל ברקע. יכול להיות שגם העובדה שהיינו עסוקים בלגדל ילדים – שזאת עבודה בפני עצמה – לא אפשרה לי להתפנות להגשמת החלום, ולכן עד להוצאת הספר לאור לא עשיתי יותר מדי עם הכישרון שלי".
איך בסופו של דבר הבשיל הרצון להוציא ספר ראשון לאור?
"אשתי דחפה אותי תמיד לעשות משהו עם כישרון הכתיבה שלי כי היא ראתה כמה אני נהנה לכתוב. היא אמרה לי כל הזמן: 'אני מחכה לספר שלך'. דבריה הניעו אותי מאוד, אבל לא ידעתי מה אני רוצה לעשות ובעיקר מאז שהתחלתי לעבוד במשהו שלחלוטין לא קשור לכתיבה, נראה היה שהרעיון לכתוב ספר הלך והתרחק. לאורך השנים נולד אצלי מעין חלום קטן – להוציא לאור ספר ילדים בעזרתו חשבתי שאולי אצליח כן לכתוב בדרך כלשהי. בספר ילדים נמצא סגנון הכתיבה שאני הכי אוהב ושאני מתחבר אליו – אני אוהב קטעים קצרים, חרוזים ובסגנון הזה יכולתי לשלב גם קצת הומור וכל מיני קטעים מצחיקים".
כמה זמן לקח לך לכתוב את הספר?
"בערך חצי שנה. כתבתי בעיקר בלילות. בכל פעם שעלה בראשי רעיון כתבתי אותו על דף כסקיצה – משפט פה ומשפט שם. בלילות הייתי מפרט והופך את המילים המפוזרות לתחביר שיש בו רצף והיגיון. כשהתחלתי לכתוב ולאורך הכתיבה לא סיפרתי לסביבה שלי שאני כותב ספר עד שקבעתי פגישה בהוצאה לאור".
האם הילדים שלך קוראים ספרים?
"בהחלט. הם קוראים בלי סוף – מהקטן ועד הגדול. אנחנו מקפידים על כך שהם יקראו ספרים כי אנחנו יודעים כמה חשובה הקריאה להתפתחות שלהם. מגיל צעיר אנחנו קוראים להם ספרים וכך הם נחשפים לעולם הקסום של הקריאה והם לומדים לאהוב לקרוא בעצמם. בעיני הילדים שלנו ספר הוא מתנה נפלאה".
ירון מודע לכך שיש כיום הרבה ילדים שלא קוראים ספרים ויש לו טיפ חשוב להורים בעניין הזה. "אני חושב שאם קוראים לילדים ספרים מהנים ומשעשעים מגיל צעיר הם יתחברו יותר לספרים ולאט לאט הם ייגשו אליהם בעצמם", הוא אומר.
"דווקא בתקופה שלנו כשהילדים מוקפים בכל כך הרבה מסכים וטכנולוגיה, ספר יכול להיות רעיון טוב למי שרוצה להפחית שעות מסך. גם במציאות הביטחונית המורכבת בה אנו חיים יכול הספר לקחת את הילדים לעולמות אחרים חדשים של דמיון ושמחה ולעזור להם להתנתק מכל מה שקורה ביום יום".
עד כמה היו ארבל ואמיר שותפים בכתיבת הספר? כמה הייתה חשובה לך חוות הדעת שלהם?
"אני אהיה כן לחלוטין ואומר שלכתיבה עצמה ארבל ואמיר היו פחות קשורים. לא שמנעתי מהם את השותפות, אלא ככה יצא. הסיבה לכך פשוטה מאוד – ברגע שכתבתי היה לי ממש קל כי לקחתי אותם כגיבורים שפועלים מול העיניים והכתיבה זרמה נפלא – באופן הכי טבעי שאפשר. אחרי שכתבתי התייעצתי איתם לגבי עריכת הספר – האיורים. לא היו דברים מהותיים שהם שינו, אבל הם בהחלט היו חלק מהתהליך של הפקת הספר".
איך הם הגיבו לכך שהם גיבורי הספר ואיך הם הגיבו כשהחזיקו את הספר ביד וראו בסיפור את עצמם?
"בפעם הראשונה שהראיתי להם את הספר הראיתי להם טיוטה די מתקדמת. ישבתי מולם וקראתי באוזניהם את הספר. הם התרגשו מאוד מזה שיש ספר שנכתב עליהם. הם התרגשו מכל מה שכתבתי והרגישו שהדמויות הן לגמרי הם. גם הילדים הגדולים התרגשו מכל התהליך הזה. הילד הבכור שלי דחף אותי ממש ועודד אותי להוציא את הספר גם כשהיו קשיים ואין מה לעשות – כל יצירה מלווה בקשיים כי הוצאת ספר לאור הוא תהליך מורכב גם מבחינה כלכלית. הוא אמר שאסור לוותר ושצריך להוציא את הספר לאור כי הוא טוב מאוד והוא בטוח שיצליח".
אילו תגובות קיבלת לספר?
"קיבלתי תגובות טובות ומגוונות. הורים לילדים אמרו שהם מרגישים שזהו סיפור מהחיים שלהם. במיוחד העניין שרוצים לצאת לחופשה ותמיד יש משהו שמונע את מימוש הרצון".
שמחתי גם לשמוע מילדים רבים שקראו את הספר שהם ראו את עצמם כגיבורים של הסיפור והזדהו עם היחס של גיבורי הספר האחד לשני. הם אהבו את הרעיון של להפליג עם החלומות ועם הדמיון. אני חייב לציין שזה מרגש מאוד".
מיהו קהל היעד? אפשר להניח שהקהל הוא ילדים בגילים של ארבל ואמיר, האם הוא מיועד גם לילדים יותר גדולים?
"הספר מיועד לילדים מגן חובה ועד ילדים בכיתות ג-ד, לאלה שהמבוגרים קוראים להם את הספר ולאלה שקוראים בעצמם.
"כשחשבתי על רעיון לספר כיוונתי כמובן לכך שכמה שיותר ילדים יקראו את הספר וכמובן שיוכלו להזדהות עם הנושאים: בריכה, ים, ארמונות בחול, ספארי. ילדים יכולים להתחבר מאוד לרעיון של יציאה לחופשה ובמיוחד לרעיון של חופשה לבד בלי ההורים רק עם אח קרוב שמסתדרים איתו היטב – זה רעיון שמצית את הדמיון. השילוב הזה של החלום לחופשה והעובדה שהכול הוא בעצם פרי הדמיון מבחינתי זאת אפשרות נוספת לכך שהרבה ילדים יוכלו להזדהות עם הסיפור ושהספר יגיע להרבה מאוד קוראים".
"מורה בבית ספר של הילדים שלי שגם מכירה את הגיבורים באופן אישי, קראה את הספר באוזני התלמידים בכיתה א וערכה פעילויות רבות שקשורות לספר. הילדים נהנו מאוד. אני חושב שכל מי שייקח את הספר ליד גם אם הוא גדול מהגילים האלה יוכל ליהנות".
לאן אתה רוצה שיגיע הספר הזה?
"הייתי רוצה שהספר יגיע לכמה שיותר ילדים, שהספר יהיה בספריות כדי שילדים יוכלו ליהנות ממנו כמו שאני נהניתי מספרים בילדותי וכמו שהילדים שלי נהנים לקרוא עד היום. אני חושב שהספר הזה יכול לגרום לילדים להתחבר לעלילה, לטיולים ולגיבורים. הספר הזה נכתב למען ילדים, ולכן אני חושב שכל מי שיכול להפיק הנאה ותועלת מהספר הוא קהל היעד שלי".
מה הלאה? יהיה ספר נוסף?
"יכול מאוד להיות. זה מדגדג לי מאוד ואני מקווה מאוד שיהיו ספרים נוספים, אולי אפילו ספר המשך לספר הנוכחי. אני זורק לעצמי כל הזמן רעיונות והדמיון עובד שעות נוספות. מה שכן, אני צריך לא רק רעיון, אלא שיהיה לי ברור מה העלילה ומה כל המרכיבים של הספר. חשוב לי שזה יחזיק ספר שלם. חשוב מאוד שיהיה לי יחס כזה ליצירה כמו זה שהרגשתי כלפי הספר הזה – שאני אתחבר אליו מהרגע הראשון.
הספר הזה נולד מתוך התבוננות בילדים שהציתה את הדמיון שלי, אני מקווה שכשאשב שוב ואתמסר לדמיון ייצא ספר חדש – אני סקרן לראות מה יקרה בהמשך. אם זה יקרה אני בהחלט אדאג לעדכן אותך ואת הקוראים שלך".
הספר "ארבל ואמיר יוצאים לחופשה" זמין לרכישה גם באמצעות אתר הוצאת ספרי ניב או ברכישה ישירה מול ירון 052-2295190
