כשהיינו ילדים תלינו תקוות בעתידות של בזוקה שהבטיחו לנו "עד גיל 21 תגיע לירח". ההבטחה הצבעונית הזאת הציתה את הדמיון שלנו גם אם היה ברור לרובנו שהיא בסך הכל שיווק הומוריסטי של מסטיק. רובנו לא נגיע לירח וגם לא בטוח שנעשה פריצת דרך משמעותית עד גיל 21, אבל יש אנשים כמו אופיר לוי שאצלם הגיל הוא רק מספר והוא לא מגדיר לא את הפוטנציאל שלהם ובטח שלא את המוטיבציה המטורפת שלהם.
לראיה, בגיל 21 אופיר לוי מתהדרת בתואר ראשון בקרימינולוגיה במכללת אשקלון ובדרך לתואר שני בספרות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ונוסף לכך היא חובקת ספר ביכורים ראשון "קשר גורלי" (הוצאת ספרי ניב) שיותיר אתכם דרוכים עד סופו ויעורר בכם סקרנות לגבי הסופרת הצעירה שחושפת את עולמה הפנימי ואת דמיונה הפורה. האם מדובר רק בדמיון? יצאנו לבדוק.
מה יקרה כשסודות ייחשפו ומה יהיה מחיר החשיפה? מטיבם של ספרי מתח מפתיעים שאי אפשר לגולל את העלילה שלהם מחשש לספוילר, אבל על הספר המרתק הזה אפשר לומר שהוא משעשע מאוד, לפעמים אפל ושהעלילה שלו מתפתלת לכיוונים בלתי צפויים, מלאי מתח ורגש שאין מהם דרך חזרה. זהו ספר מתח ורומנטיקה מרתק.
בספר קשר גורלי תיאור של חבורת צעירים אמריקנים שמבצעים יחד סדרה של פשעים עד שבאחד הימים מתעורר בהם פחד שהמזל שתם מזלם והם ייתפסו.
אחת הדמויות המרכזיות בספר היא ליב – צעירה יפהפייה, מצחיקה, חכמה שהייתה בעבר גבר. היא בעלת ידע בתחומים רבים והיא הקול השפוי בחבורה ואשת הסוד. אימה נפטרה כשהייתה תינוקת ואביה נפטר לאחרונה ממחלת הסרטן. את כל הכסף שהם גנבו הם ייעדו לטובת טיפול ניסיוני במחלה שכשל. לאחר כמה שנים היא קיבלה שיחת טלפון מהסנדקית שלה שביקשה ממנה עזרה. ליב התייצבה מייד כי היא הייתה מאוהבת בבן שלה כריס עוד מהימים בהם הייתה בן. היא חששה מהרגשות שעלולים היו להתעורר בה כי היא מגלה כשהיא מגיעה שיש לו חברה, אבל למרות זאת עוזרת כי היא אהבה אותו. זאת אחת התכונות הבולטות שלה – היא תעשה הכול למען האיש שהיא אוהבת.
הסיפור מתחיל בשאלה שליב שואלת את עצמה: האם היא נחשבת עבריינית כי נאלצה בצעירותה לגנוב יחד עם הסנדקית שלה כדי להתקיים? "תמיד התעניינתי בשאלה הזאת", אומרת גיבורת הסיפור שנוטה לדבר מהר מאוד כשהיא בלחץ – תכונה שגורמת לכך שצוחקים עליה. "האם כל אדם שגונב מוגדר בחברה כגנב? אימא שגונבת מזון כדי להאכיל את התינוק שלה כי אין לה כסף לקנות אותו – האם תיחשב כגנבת?"
כריס הוא בנה הבכור של רוז ויש לו אח צעיר בשם פטריק. הוא בחור נאה, קשוח, אבל רגיש כלפי מי שהוא אוהב ויעשה הכול למענם. גם אחרי שהתפרקה החבורה המשיך כריס לעסוק בכל מיני עניינים לא חוקיים. הוא חיפש בכל מרצו את בת הזוג שלו דיאנה שנעלמה כי בחור שעושה הכול למען המשפחה והאהבה.
כריס וליב מתמודדים עם סודות משפחה ועם אתגרים יוצאי דופן שכתוצאה מהם הם יוצאים למסע חד פעמי שבסופו אמורים להתגלות סודות אפלים. השאלה הגדולה היא איזה מחיר ייגבה מהגיבורים? כדי לענות על השאלה הזאת יהיה עליכם לקרוא את הספר שהוא לא ארוך במיוחד (166 עמודים) והוא נקרא בנשימה אחת.
לאורך הקריאה בספר ניכר שהכותבת אוהבת מאוד לקרוא ספרים. האם זה נכון?
"מאוד. קריאה היא האהבה הכי גדולה שלי מאז ומתמיד. קראתי המון ספרים. גם כשהייתי ילדה בגן וטרם ידעתי לקרוא אמרה הגננת לאימא שלי שאני יושבת שעות בפינה ומדפדפת בספרים. ספרים סקרנו אותי ועם השנים הייתי לתולעת ספרים. אפילו בכיתה א השתתפתי בתחרות בה מי שקרא ספרים קיבל כוכבים – קיבלתי כל כך הרבה כוכבים שזיכו אותי בתואר 'תולעת הספרים של אשקלון'".
אילו ספרים וסופרים אהבת במיוחד?
"אני אוהבת המון סופרים. סופרת שאני אוהבת היא ג'ודית לואיס שמוכרת בשם העט שלה קסנדרה קלייר. היא סופרת פנטזיה יהודייה-אמריקנית שידועה בעיקר בזכות סדרת ספריה 'בני הנפילים'. היא כתבה על נושא שלא קיים היה – על עולם שלם שלא היה בספרות וממנה קיבלתי השראה. לאורך השנים כתבתי לא מעט – כתבתי למגירה או כספרות חובבת שפורסמה באמצעים שונים. עכשיו הרגשתי שזה הזמן שלי להוציא ספר שלם לאור".
השאלה שמתבקשת היא מה מביא בחורה צעירה כל כך להוציא ספר לאור? את לא מרגישה שזה הימור גדול מדי בשבילך?
"לא ממש. אני אוהבת מאוד לכתוב ואני מקבלת תגובות טובות על מה שאני כותבת, מכאן שזה ממש טבעי לי לרצות להוציא את מה שאני כותבת לאור. זה לא משהו חדש בשבילי. אני אמנם צעירה, אבל התחלתי לכתוב כבר בכיתה ח. בשלב הראשון התחלתי לכתוב במחברות אחר כך הורדתי אפליקציה של כתיבת סיפורים וראיתי שאני ממש טובה. הרגשתי תמיד שבכתיבה אני מביאה את עצמי בצורה הכי טובה והתגובות שקיבלתי אימתו זאת. תמיד חלמתי על כך שבאחד הימים גם אני אוציא ספר לאור – היה ברור לי שזה רק עניין של זמן".
מה יש בכתיבה שמרתק אותך כל כך?
"בכתיבה אני מבטאת את עצמי ואת ה'אני מאמין' שלי בצורה הכי טובה. בסיפורים שלי אני תמיד מנסה להציב דמויות שונות ומגוונות שאולי לא תמיד מקבלות במה ונחשבות בחברה שונות או שקופות – בסיפורים שלי אני מנסה להעצים אותן. הכתיבה היא הדרך שלי להתמודד ואני תקווה שגם אחרים יוכלו למצוא בה מקום מפלט. בסיפורים שאני כותבת מגוון מצבים שהייתי רוצה לקרוא עליהם, לכן אני כותבת אותם כדי שאוכל להיכנס לעולם שלהם".
כמה זמן לקח לך לכתוב את הספר הזה ואיך בדיוק התבצע תהליך הכתיבה?
"הכתיבה עצמה ארכה כשנה וחצי. זאת לא הייתה כתיבה רציפה, אלא כתבתי כשהייתה לי השראה ואז התחברו כל הפרטים".
נראה שאת נוגעת בהרבה נושאים חברתיים ביצירה שלך. מה המסר המרכזי שאת מבקשת להעביר לקוראים שלך?
"אני משתדלת מאוד לשלב ערכים שאני מאמינה בהם כמו קבלת השונה, קבלה עצמית, אמונות ואת החשיבות של להיות אתה ולהגשים את החלומות שלך. חשוב לי להציג את השונה כלא כזה שונה כמו שחושבים ולהראות שהשוני שאכן קיים הוא מה שיפה בחיים שלנו בשאיפה שנוכל לקבל אותו".
אופיר שעובדת כיום במרכז למידה מספרת שתמיד התעניינה בפשע, ראתה סדרות על פשע וחקרה את מניעי העבריינים הידועים לבצע את זממם. "נרשמתי ללימודי קרימינולוגיה כי רציתי להרחיב את הידע בנושא מעבר לסדרות טלוויזיה וספרים. נוסף לכך היה לי מניע להעמיק בנושא כקרקע פורייה לכתיבה. חשוב היה לי שבכתיבת ספר על פשע יהיה לי בסיס מוצק של ידע בנושא כדי שהעלילה תהיה הגיונית, שקווי המתאר של הדמויות יהיו הגיוניים וקשורים למציאות".
אם כך מה הייתה ההשראה שלך לכתיבת הספר? האם סדרה שראית או הלימודים שלמדת?
"אני לא יכולה להגיד שקיבלתי השראה מספרים מסוימים, אולי הושפעתי קצת מהסדרה 'בית הנייר' כי אהבתי מאוד את העלילה ואת הרכבת הדמויות. לגבי ספרים אני זוככרת שבכל פעם כשקראתי ספר מתח שאהבתי, בתוך כדי הקריאה הייתי שואלת את עצמי מה אני הייתי עושה ואיך אני הייתי בונה את הדמות המרכזית של הספר. זה אתגר שדוחף מאוד את היצירה קדימה".
למה לכתוב על פשע ולא על נושא אחר?
"אני לא יודעת להסביר את זה. נראה לי שמה שמוביל אותי בכתיבה ובבחירת הז'אנר הוא לכתוב משהו שלא קוראים עליו בכל ספר, שלא נגיש לכל קורא. כקוראת הרבה ספרים לא נתקלתי בספרים רבים שמציבים במרכז העלילה גיבורים שעושים דברים לא נורמטיביים והקורא מחבב אותם כי יש משהו בסיפור האישי שלהם ובאישיות שלהם שכובש אותו".
ממש מסקרן אותי לשמוע איך הצלחת לבנות את הדמויות ובעיקר להיכנס לעולם שלהן? הרי את לא פושעת, איך ידעת איך חושב פושע ומה מניע אותו?
"כמו שאמרתי אני אוהבת מאוד את את הסדרה 'בית הנייר' ומה שבעיקר סקרן אותי הוא איך בנו בסדרה סיפור מנקודת מבטם של הגנבים – רציתי לעשות מה שעשו בסדרה הזאת כי לדעתי זאת הסיבה שהיא הצליחה כל כך בעולם".
למה זה היה חשוב לך?
"חשוב היה לי לתאר את הדמויות כבעלות מניע כדי שהקוראים יוכלו להתחבר אליהם יותר בקלות".
זה נשמע כאילו את קצת מצדיקה את מעשי הפשע שלהם.
"לא בדיוק. אני פשוט רוצה לייצר עניין ולגרום לקורא להבין את המניע שלהם כדי שלא יחשוב שהם טיפוסים רק שליליים, אלא שיש גורם מאחורי המעשים שלהם".
הגיבורה הראשית של הספר – ליב הייתה בעבר גבר והיא עשתה ניתוח לשינוי מין. מה גרם לך לכתוב על הנושא הזה?
"סקרן אותי מאוד לתת במה לדמות כזאת שעשתה שינוי כל כך דרמטי בחיים שלה. אני לא זוכרת שקראתי ספר שבמרכזו דמות שהייתה פעם גבר – זה מעניין".
יש לך נגיעה לעולם הזה או בכלל לקהילה הגאה?
"כן. יש לי חבר שהוא בעצם חברה קרובה מאוד. מההיכרות שלי איתו גיליתי שהאנשים האלה לא שונים מאיתנו – הם כמונו ואין בהם משהו שונה, לכן חשוב היה לי להעביר את המסר של קבלת האחר. בסופו של דבר כל אחד חי את החיים שלו, אז מה זה חשוב מה הוא עושה בחדר המיטות שלו?".
למרות חשיבות הנושא בעיניה הספר הוא לא ספר על הקהילה ונושא זה לא בולט לאורך כל הספר. "בגלל שאני לא חושבת שזה משהו חריג כל כך אני לא מדגישה את הנושא הזה בספר, אבל כן היה חשוב לי להציב אותו כאחד הנושאים בעלילה", אומרת אופיר ומסבירה שהיה חשוב לה להכשיר את הקרקע לכך שיקרה משהו בין הדמויות הראשיות – בלי לפרט יותר מדי – כי בעיניה "השילוב של פשע, מתח ורומנטיקה הוא מושלם".
שאלה נוספת שסקרנה אותי לנוכח יכולת הביטוי שלך וההתמצאות שלך בעולם הפשע היא למה בחרת להרחיק את העלילה שלך לארצות הברית ולא התמקדת בישראל? הרי גם כאן לא חסרים פושעים.
"נכון שלא חסרים כאן סיפורים, אבל פשוט חשבתי שאנשים יותר יתעניינו במקום אחר ולא במקום שהם קוראים עליו במדורי הפלילים בעיתון. זה מה שהכי זרם לי בכתיבה ואני מאמינה שזה יעבור גם לקוראים – אני מקווה לפחות".
למי הספר שלך מיועד? לבני נוער?
"כן, ברור שהספר מיועד לנערים ולנערות, אבל בוודאי יש גם אנשים יותר מבוגרים שיגלו בו עניין. עובדה שדודה שלי בת 40 והיא נהנתה מאוד לקרוא את הספר. היא אמרה שהוא תפס אותה והיא לא הצליחה להפסיק לקרוא. אני חושבת שבסופו של דבר הספר מתאים לקהל גילים רחב".
מה הלאה? יהיה ספר נוסף?
"זה עדיין מוקדם מדי לדבר על ספר נוסף, אבל אני יכולה לומר שאני מתכננת להוציא ספר המשך לספר הזה. יש לי הרבה מה לספר על הגיבורים ונראה לי שיהיה מעניין מאוד לעקוב אחר מעלליהם".
בגיל 21 נראה שכבר הגשמת כמה חלומות שאחרים מגשימים בגיל כפול משלך. נותרו לך חלומות נוספים?
"ברור, ואני עושה כל מה שאני יכולה כדי לממש אותם. זהו אחד המסרים בספר -הצורך להגשים את הפוטנציאל שלך וחשיבות המימוש העצמי. זה המוטו שאני פועלת לאורו מאז שאני ילדה ואני מקווה שכך יהיה גם בעתיד".
