כשסופר מתראיין לרגל הוצאת ספרו לאור הדגש בשיחה הוא לרוב על הספר, אבל כשהסופר הוא מפעל חיים מהלך הספר חייב לחכות כבונבוניירה מתוקה לסוף השיחה. פרופ' זיאד דבור, בן 65, נשוי, אב לארבעה וסב לשישה שנבחר על ידי פסגת עמיתים גלובלית לאחד ממאה טופ-דוקטורים, הוא מפעל חיים מהלך – אדם מרתק ששיחה אחת לא יכולה למצות את מלוא פוטנציאל הלמידה ממנו.
זיאד הוא רוקח במקצועו, בוגר האוניברסיטה העברית, בוגר תואר שני ושלישי בטכניון. בעברו היה הרוקח הראשי של צה"ל, חבר ועדת סל התרופות ומרצה בכיר באקדמיה ואת כל הידע העשיר הזה רתם לטובת מחקר ופיתוח של מוצרי קוסמטיקה שמופקים מצמחי מרפא שגדלים בגליל ושצומחים בגינה ענקית במפעל. בין השאר מיוצרים במעבדות ד"ר דבור עשרות מוצרים לטיפול ולטיפוח העור והשיער, אנטי אייג'ינג ונגד קמטים – כולם על בסיס טבעי וללא כימיקלים. בעקבות מגפת הקורונה נוספו לפיתוח ולייצור מוצרי חיטוי והיגיינה כולל מוצרי חיטוי ציוד רפואי ומשטחים שמשמש את מעבדות הקורונה..
הקמת אימפריה לתפארת – איך התחיל הכול?
"גדלתי בבית של פלאחים. סבא וסבתא התעסקו בצמחי מרפא כך שהנושא היה תמיד קרוב אליי. סבתא שלי שבאה מלבנון הייתה אישה יפה מאוד ומטופחת. כל בוקר לפני שיצאה לשדה הייתה משרה בכלי שמן זית, נענע, לימון ועלים של עץ תות לבן בהם הייתה שוטפת את הפנים. כששאלתי אותה למה עלים של עץ תות לבן היא אמרה: 'אמא וסבתא עשו את זה, אז גם אני. הם שומרים על גוון אחיד של עור הפנים'. הנושא הזה העסיק אותי תמיד, אבל בשלב מסוים עזבתי את הכפר ועברתי לגור באזור המרכז. כשחזרנו לכפר לפני יותר מעשרים שנה היה לנו קשה מאוד להשתלב בחברה. חשבנו לפעול להעצמת נשים כי ראיתי שהנשים הדרוזיות מתוסכלות מאוד מהישיבה בבית כי לא הייתה להן תעסוקה ולא היה להן נושאי עניין, אז אשתי ואני הקמנו מועדון נשים בכוונה לפתח אותו לכיוון של עמותה. לצערי נכשלנו בכך. בשלב מסוים הבנתי שהדרך היחידה להצליח לשלב את החזון החברתי היא באמצעות הידע שלי בתחום הפרמקולוגיה ולהעסיק נשים בתחום וכך. נוכל לחבר בין שני החזונות – החברתי והבריאותי".
בשנת 2010 התממש החזון והפך למעשה, לא לפני שהתחיל פרופ' דבור לחקור, דבר שהוא יודע לעשות הכי טוב. "ראיינתי קרוב למאה אנשים ושאלתי אותם למה משתמשים בזעתר ולמה בהדס. קראתי את כתבי הרמב"ם, נסעתי לסין ולהודו והייתי בקשר עם שבט אינדיאני בארה"ב ממנו למדתי הרבה על צמחים", הוא מספר.
את המוצר הראשון רקח פרופ' דבור לבת משפחה שסבלה מאטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור). "כל הרופאים הציעו סטרואידים. אני רקחתי במרתף של הבית קרם טבעוני שמבוסס על צמחי מרפא וזה עבד".
כל הקמה של חברה מהיסוד נתקלת בקשיים, אבל פרופ' דבור לא נשבר. לא מהקורונה ולא מהמלחמה. "יש לנו מרכז מבקרים יפה מאוד בבית ג'ן, אבל מאוקטובר הוא לא פעיל. היום אנחנו מוכרים רק באמצעות האינטרנט ובעזרת הבן שלי שמסתובב עם דוכן מוצרים בכל מיני חברות שתומכות בעסקים בצפון. זה קשה מאוד לחטוף מכה כל שנה, שנתיים, אבל אנחנו לא מרימים ידיים. לאחרונה פיתחנו מוצרי צריכה לניקוי שמבוססים על רכיבים ממקור צמחי ללא סולפאטים וללא פוספאטים כדי לשרוד".
שוק הקוסמטיקה מגלגל מיליארדי שקלים ויש בו תחרות גדולה מאוד. מה הייחודיות של המוצרים שלך?
"המוצרים שלי טבעיים ומבוססים על צמחים ואני ממעיט להשתמש בכימיקלים. אני מייצר פורמולות המשלבות ידע מודרני עם מסורת של אלפי שנים, למשל עלי תות שסבתא שלי הייתה טוחנת כדי להקנות לעור מראה צעיר. כשחקרתי את הנושא מצאתי שבעלי התות יש חומר שמעכב אנזים שמייצר את החומר אשר גורם לפיגמנטציה בעור. כמובן ידע מדעי תומך בכל המוצרים".
מה המוצרים שנמכרים הכי הרבה?
"כל מה שקשור באנטי אייג'ינג. יש לנו סרום ללא שמן, סרום עם חומצה היאלרונית, קרם נגד קמטים וקרם לילה שמשלב רימון וזית שהם פופולריים מאוד. יש לנו גם סדרת מוצרים לשיער שנמכרת יפה מאוד ושמן עיסוי לשרירים".
אמרת שכדרוזי היה לך קשה להשתלב בחברה הישראלית. מה המצב כיום?
"היום יותר קל להשתלב ויש יותר פתיחות. גם הנשים הדרוזיות מצליחות ומשתלבות בתחומי החיים השונים, למשל יש לי שתי בנות ושני בנים – בת שלמדה במרכז הבינתחומי בהרצליה והיום היא רשמת הוצאה לפועל, בת אחרת שלמדה הנדסת ביו טכנולוגיה והיא עובדת בחברת תרופות בדרום, בן בוגר חשבונאות ובן רופא. אני רוצה להאמין שלאנשים כמוני שפרצו גבולות בחברה הדרוזית יש תרומה אפילו צנועה למצב אליו הגענו ועל כך גאוותי".
נוסף לניהול החברה מרצה פרופ' זיאד דבור ברחבי הארץ ובשעות הפנאי עובד בגינה וכותב שירה.
כאמור, התירוץ הרשמי לשיחה הוא יציאת הספר גן החיים הקסום לאור (הוצאת ספרי ניב). מטרת הספר בין היתר לסייע לכם לנהל שיחות משמעותיות עם ילדים, עם תלמידים ועם מטופלים על נושאים חשובים כמו זיכרון ושכחה, התמודדות עם קשיים וחשיבות האיזון בחיים – נושאים שהפכו בשנה האחרונה לעניין לאומי. הספר מספק הזדמנות נהדרת לדון בנושאים אלה בצורה מוחשית ומאפשר לילדים להתחבר לרגשותיהם סביב זיכרונות טובים ורעים וללמוד על חשיבות עיבוד חוויות ורגשות בצורה בריאה. בפן הערכי הדגש בספר הוא על הערך של קבלה עצמית והתמודדות מאוזנת עם אתגרי החיים.
"הספר שלי הוא יותר מסתם סיפור – זוהי הזדמנות ללמוד ולצמוח יחד כמשפחה או כקבוצה", אומר פרופ' זיאד דבור.
ניסיונו העשיר של פרופ' דבור כמדען וכאיש משפחה בחברה הדרוזית מתבטא בעומק ובמורכבות של הסיפור המשלב ידע מדעי עם חוכמה מסורתית.
מה פירוש שם הספר?
"קראתי לספר 'גן החיים הקסום' כי גדלתי בילדותי בטבע והסתכלתי על הצמחים כמשהו מופלא ואת המסר הזה של הקסם של הבריאה אני מנסה להעביר הלאה. אני מאמין שאם נעבוד על האיזון בתוכנו נוכל להפוך את החיים שלנו לקסומים באמת".
הספר מעוטר באיורים מקוריים של פרופ' זיאד דבור בשילוב עם בינה מלאכותית. דבור כתב את ההנחיות ליצירת האיורים כשילוב ייחודי של חזון אנושי וטכנולוגיה מתקדמת. האיורים שמשלבים אלמנטים מסורתיים עם גישה מודרנית יוצרים חיבור רגשי עמוק לדמויות ולעולם הסיפור ומפתחים את הדמיון ואת היצירתיות של הקוראים ."זהו שילוב נדיר של כתיבה ואיור של אותו יוצר שמספק לספר אחידות וחזון אמנותי שלם.
הספר גן החיים הקסום שכתב ואייר פרופ' זיאד דבור הוא ספר מתנה נפלא, יצירה ייחודית שמשלבת סיפור ילדים קסום עם תובנות עמוקות על התמודדות עם זיכרונות וכאב שמתאים לקוראים בכל הגילים. זהו סיפור מרגש על ידידות אמיצה, חוכמה עמוקה וכוחות שנותנים הזיכרונות הטובים. בגן מופלא שופע פרחים וצבעים. לצד דיירי הגן הנפלאים, חיים שני חברי הנצח זִיכְרוֹנִית וְשַׁכְחָן. זיכרונית נושאת עימה את רגעי החיים היפים ושכחן עוזר לחברים לשכוח את דאגותיהם. כדי להגן על האושר ועל הזיכרונות היפים שבגן מפני מחיקון הרשע שמאיים למחוק אותם, חייבים השניים לאחד כוחות. בדרך מופלאה ומרגשת זיכרונית ושכחן לומדים את חשיבות האיזון בין שמירת הזיכרונות ליכולת לשכוח. הם מגלים את הצד החיובי שבשִכחה שמקלה על מכאובי החיים, לומדים כיצד להתמודד עם קשיים ואת חשיבות האיזון בחיים. המידע בספר מעורר שיח על ערכים חשובים בחיי האדם ומספק הזדמנות נהדרת לדון בהם בצורה מוחשית ומהנה. מידע זה מאפשר לילדים להתחבר לרגשותיהם בעקבות זיכרונות טובים ורעים, מלמד על חשיבות ההתמדה כשיש אתגרים, ועל חשיבות הראייה הרחבה והשקולה. יש בו הדגמה לאופן בו מאמץ מתמשך מוביל להישגים, דבר שעשוי לעזור לילדים לזהות ולהבין את רגשותיהם .
מצד אחד זה ספר מאויר שכתוב בשפה קלילה ומצד שני הוא עוסק בנושאים מאוד מורכבים. אז זה ספר לילדים או למבוגרים? מי קהל היעד שלו?
"עלית פה על הסיפור המרכזי של היצירה. נכון שהספר כתוב בשפה קלילה ומאויר כמו ספר לילדים, אבל למען האמת אני לא יעדתי את הספר לילדים, אלא כספר מתנה לכל מי שמתעניין בשכחה וזיכרון. ניסיתי לגעת בנושאים מורכבים עם תובנות פסיכולוגיות עמוקות, אבל בלי לוותר על הפנטזיה. אפשר לומר שבמובנים מסוימים יצרתי תת-ז'אנר חדש. לפי התגובות זה עובד. הייתה מישהי שכתבה לי שהראייה שלה הידרדרה והיא עזבה את העבודה שלה. היום היא מטפלת בחולי אלצהיימר. היא כתבה לי שהספר הזה מתאים מאוד למטופלים שלה ולמשפחותיהם, אז זה מאוד מרגש".
מה גרם לך לכתוב את הספר וכמה זמן לקח לך לכתוב אותו? אתה הרי אדם מאוד עסוק. מתי היה לך זמן לכתוב?
"אני באמת אדם עסוק, אבל כשאתה אוהב משהו אתה נשאב אליו. הכתיבה ארכה כשמונה חודשים ורובה התרחשה בשעות הבוקר המוקדמות, זמן שאין בו הפרעות. הכתיבה נותנת לי נחת וסיפוק עצמי. מה שגרם לי לשבת ולכתוב היה כל מה שעברנו במדינה בחודשים האחרונים. ראיתי הרבה אנשים שאיבדו את היקרים להם, איבדו בית, ובכלל איבדו את החיים שהם הכירו והם עדיין ממשיכים לחיות. לא הבנתי מאיפה הם מגייסים כוחות כדי לקום בבוקר. אלה אנשים שמתמודדים יום יום ושעה שעה עם שאלות של זיכרון ושכחה, אובדן, תקווה וייאוש. התחלתי לדבר עם אנשים בכדי להבין מה גורם לאנשים להתגבר על האובדן, מהם הבנתי כי הזיכרון הטוב מכל מה שאיבדו הוא המקור להמשך החיים. אני חושב שאם נוכל לקחת את ההתמודדות הפרטית של האנשים ולהפוך אותה להתמודדות לאומית נוכל להתגבר על המשבר הקשה שפקד אותנו ולהמשיך לתפקד כחברה".
יש הרבה ספרים שעוסקים באובדן. במה הספר שלך שונה בנוף?
"הספר שלי הוא לא ספר ילדים פשוט, אלא ספר שמפתח בהם יכולת חשיבה. אני לא מצייר תמונה מושלמת, אלא תמונה ריאליסטית שמתוכה אפשר לתת לילדים ולילד שבתוכנו כלים אמיתיים לחיים".
מה המסר של הספר?
"גן החיים הקסום הוא מכתב אהבה לאנושות שמדבר לילד שבכל אחד מאיתנו. אני מנסה להעביר מסר שצריך להסתכל על החיים בצורה חיובית ולתת לזיכרונות הטובים להתגבר בעזרת השכחה על כל האיומים והמכאובים".
במהלך הקריאה מתחדדים מסרים רבים על ערך החברות, התקווה והדבקות בחיים – ערכים שעומדים למבחן יומיומי בחייו של המחבר. "אני אדם מאמין ואני יודע כי הטוב ינצח בסוף", הוא מסביר את הרוח האופטימית שעולה מתוך כתביו. "גם הלילה הכי חשוך בלי אור ירח מסתיים באור השמש".
פרופ' זיאד דבור לא הסתפק בכתיבת הספר והוא כתב גם מדריך למטפלים ומורים לקריאה מודרכת ומושכלת. "היה חשוב לי לצרף את המדריך כדי שזה לא יהיה רק ספר, אלא כלי עבודה שאחת המטרות העיקריות שלו היא לעזור לשכוח את המקור לכאב", הוא מסביר. הספר והמדריך הנלווה אליו מספקים כלים חשובים להתמודדות עם אתגרי התקופה הנוכחית בישראל, ומציעים דרך לשיח משפחתי וחברתי על נושאים מורכבים.
זה לא חשוב לזכור?
"כמובן שחשוב לזכור. אני זוכר את הילדות שלי, את החברים, ההורים וסבא וסבתא שלי שהיו מאוד טובים אליי. כשאני אומר כי לפעמים צריך לשכוח אני מתכוון לאנשים שחווים רמת כאב שמקשה עליהם לתפקד. יש אנשים שסובלים מסיוטים בלילה וזה מקשה עליהם לתפקד במהלך היום. במדריך אני נותן למבוגרים מרחב לדיבור ולהקשבה לילד או לילד שבתוכנו בכדי להתגבר על הזיכרונות הכואבים ולהיאחז בזיכרונות הטובים".
מה הטיפים המרכזיים שלך למטפלים ומורים?
"הקשיבו בסבלנות כשאחרים משתפים בחוויות או ברגשות שלהם. עודדו חשיבה ביקורתית על הסיפור והצעת פתרונות משלהם. השתמשו בסיפור כדי לדבר על חוויות אישיות דומות. זכרו שכל אדם מתמודד עם אתגרים בקצב שלו, לכן היו סבלניים ותומכים".
מעבר לטיפ שקשור באובדן מעניין אותי לשמוע מד"ר דבור טיפים בכלל לחיים טובים יותר, בריאים יותר, כי יש לי הרגשה שעם המסלול שהוא עבר בחיים הוא פיצח את הנוסחה. אז מה הסוד שלו, אתם שואלים? שמחת חיים, אהבה ואורח חיים בריא.
לדבריו, "שמחה ואהבה ביום יום מחזקות את המערכת החיסונית. זה לא קלישאה, אלא אמת מדעית. מי ששמח חולה פחות. מעבר לכך, חשוב להקפיד על תזונה נכונה. בעולם המודרני התזונה מאוד מתועשת ולא בריאה. מי שרוצה להאריך חיים ולשפר את האיכות שלהם צריך להקפיד על אכילת ירקות ופירות ולהפחית אוכל מתועש ומהיר".
פרופ' זיאד דבור לא רק כותב סיפורים, אלא גם שירים. "אני התחלתי לכתוב שירה בתיכון, אבל אף פעם לא פרסמתי את השירים שלי", הוא משתף. "לפני שנתיים חוויתי אירוע רפואי שטלטל אותי ודיכא אותי. כשהייתי בבית חולים השירה הייתה המפלט שלי”.
על מה אתה כותב?
"אני כותב על כל דבר. על אהבה, על החיים, על הפחדים, כמיה ותופעות טבע".
אחד השירים היפים של ד"ר דבור עוסק בשלום. עניין אותי לדעת אם הוא עדיין מאמין בשלום אחרי כל מה שעברנו השנה. "בוודאי שאני מאמין בשלום", הוא אומר. "אני לא אומר שאפשר להגיע לשלום עם כולם, אבל אני לא מאמין שאפשר לחיות במלחמה מתמדת. צריך לשאוף לשלום כי השלום הוא מהות החיים, והתקווה לשלום מחזקת אותנו, למרות כל מה שאנחנו עוברים ואולי בגלל כל מה שאנחנו עוברים חייבים תקווה ואין תקווה גדולה יותר מהתקווה לשלום".
שיר לשלום / ד"ר זיאד דבור
בְּגַן הַחַיִּים, ירוק קָסוּם וְנִפְלָא
פּוֹרֵחַ הַשָּׁלוֹם כְּפֶרַח היסמין
זכרון ושכחה, מנצנצים כּכוֹכָבִים
מְאִירִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָל הַחֲבֵרִים
עַל עֲנָפִים יְרֻקִּים רוֹקְדִים צִפֳּרִים
שָׁרִים שִׁיר אַחְדוּת בְּקוֹלוֹת מַרְנִינִים
פַּרְפָּרִים מְרַחֲפִים בְּמָחוֹל צִבְעוֹנִי
מְפִיצִים אַהֲבָה בְּכָל פִּנָּה בַּגַּנִּי
הַצְּפַרְדֵּעַ קוֹפֶצֶת מֵעֲלֵה לְעָלֶה
מְפַזֶּרֶת חִיּוּכִים בְּדֶרֶךְ העולה
וְהָאַרְנָב הַשּׁוֹבָב בְּרִקּוּד מְשֻׁגָּע
מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם: הַשִּׂמְחָה מַדְבִּיקָה!
יוֹנַת הַחָכְמָה מֵעַל מְרַחֶפֶת
סמל השלום עם כולם משתפת
מְלַמֶּדֶת אֶת כֻּלָּם: בְּיַחַד נִתְחַזֵּק
כְּמוֹ חוּטֵי קוּרִים, נִשְׁזָרִים לְמַאֲרָג חָזָק
גַּם כְּשֶׁמְּחִיקוֹן מַטִּיל צֵל כָּבֵד
הַגַּן מִתְאַחֵד, עוֹמֵד כְּאִישׁ אֶחָד
בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן וּבְחָכְמַת הַשִּׁכְחָה
מְגֵרְשִׁים אֶת הַחֹשֶׁךְ, מְבִיאִים אוֹר וְתִקְוָה
כִּי בְּלֵב פָּתוּחַ וּבְיָדַיִם שְׁלוּבוֹת
נִבְנֶה גַּן פּוֹרֵחַ, מָלֵא בִּבְרָכוֹת
נִזְרַע זַרְעֵי אַהֲבָה, נַשְׁקֶה בְּחֶמְלָה
וְנִקְצֹר יְבוּל עָשִׁיר שֶׁל שָׁלוֹם וְאַחְוָה
בְּגַן הַחַיִּים, כָּל פֶּרַח הוּא מַתָּנָה
כָּל יֶלֶד הוּא עוֹלָם, כָּל חִיּוּךְ – נְשָׁמָה
יַחַד נִרְקֹם סִפּוּר שֶׁל אֹשֶׁר וְתִקְוָה
וְנַפִּיץ אֶת אוֹרוֹ לְכָל פִּנָּה חשוכה
זֶה שִׁיר הַשָּׁלוֹם שֶׁלָּנוּ, מְנַגֵּן בְּכָל הַלְּבָבוֹת
קוֹרֵא לְכָל הָעוֹלָם: בּוֹאוּ נִהְיֶה אַחִים וַאֲחָיוֹת!
בְּגַן הַחַיִּים הַקָּסוּם, הַסִּפּוּר לֹא נִגְמָר
כִּי בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, הַשָּׁלוֹם בּוֹ נִשְׁמָר
אתה כותב בעברית ובערבית. מה יותר קל לך?
"אני כתבתי את הספר "גן החיים הקסום" בעברית ואחר כך תרגמתי אותו לערבית. אני אוהב את הערבית. זו שפה מאוד עשירה, אבל קל לי יותר לכתוב בעברית".
האם אתה חושב שיותר קל להעביר מסר באמצעות שירים?
"התחלתי לכתוב בגיל התיכון . בכל פעם שהיו לי רעיונות הייתי מתיישב לכתוב. כיום זה קורה יותר בשעות הבוקר המוקדמות. הכתיבה מרפאה אותי ובנוסף אני יכול באמצעותה לעזור לאנשים. חשוב לי שאנשים יקראו את הספר שלי ויוכלו להתגבר על הכאבים שלהם באמצעותו. לגבי השירה כתבתי כ-50 שירים. אני חושב שהשירים יותר קרובים ללב ומשאירים חותם אך לצערי לא הרבה אנשים אוהבים שירה".
על מה אתה מקפיד שאתה כותב?
"על הערכים של החיים. אני נוהג לסיים את כל כתבי בנימה חיובית ועם מסר של תקווה".
איזה מסר אתה רוצה להשאיר לקוראיך?
"שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר אבל רגע אחרי מפציע האור. תקווה היא הכוח של האנושות לשרוד את כל המכאובים.
"הספר שכתבתי 'גן החיים הקסום' הוא יותר מסתם ספר ילדים. זהו כלי רב-עוצמה לקידום דיאלוג בין-דורי, התמודדות עם אתגרים רגשיים, וחיזוק החוסן האישי והקהילתי".
מה היית רוצה שיקרה עם הספר שלך?
"חשוב לי שהספר יגיע לכמה שיותר קוראים שיוכלו להפיק ממנו ערך רב לחייהם. אני מאמין שאם הספר ישתלב בתוכניות לימודים בבתי ספר ובגנים הרבה ילדים יוכלו להרוויח ממנו. לדעתי הספר יכול להפוך לסדנה, הרצאה ושיח. זה ספר שאפשר לקחת אותו להרבה מקומות".
אתה עובד כיום על ספר חדש?
"כן. יש לי ספר שכרגע כבר כתוב אבל אני לא בטוח שאוציא אותו לאור".
בוא נדבר רגע על השיר לשלום שכתבת. מה עמד לנגד עיניך שהתיישבת לכתוב אותו?
"השיר נכתב מתוך נקודת מבט שמשתקפת מתוך ספרי. כתבתי בשיר על כך שיש בעולמנו גם טוב וגם רע. על כך שיש לנו יכולת באמצעות ראיה חיובית לזרוע אהבה ולהתגבר על הכל. על המכאובים המחלות ואובדן. הדרך לעשות זאת היא בין השאר בעזרת זיכרונות טובים שחווינו כדי להתגבר על האובדן והקושי".
מה עם תרגום הספר לשפות נוספות?
"זה רעיון מצוין. לדעתי קיים פוטנציאל לא רע לתרגום הספר לשפות נוספות והתאמתו לתרבויות שונות מכיוון שהנושאים שעולים בספר מדברים לאנשים בכל העולם".
אני רוצה להודות לך על השיחה שהייתה מאוד מעניינת וממש לקחה אותי למקומות מעניינים ומעוררי השראה. אתה חושב לפעמים מה סבתא שלך הייתה אומרת אם הייתה יודעת שאתה מסתכל על הצמחים ורוקח מהם תרופות ושירים?
"אני חושב שהיא הייתה מאוד שמחה. היא תמיד האמינה בי. אני הייתי מאוד מחובר אליה ואל סבא ובכל צעד שאני עושה – אם זה בספר ואם זה בחברה – אני חושב עליהם ומקווה שהם גאים בי".
הספר "גן החיים הקסום" זמין בחנויות הספרים המקוונות או באמצעות האתר של פרופ' זיאד דבור https://drdabour.co.il/
