כל רופא מתחיל יודע שהרפואה הטובה ביותר היא רפואה מונעת. היא לא רק חוסכת מאתנו מכאובים, אלא מקנה לנו אורח חיים בריא שמאריך חיים ומשפר את איכותם. בזאת בדיוק עוסקת אתי סהר (71) שכתבה ארבעה ספרים מצליחים בנושא ומלמדת את השיטה שפיתחה בסטודיו שלה.
בספר הראשון שכתבה מפריצת דיסק לפריצת דרך: ממשבר להתחלות חדשות אתי סהר מציגה את הסיפור האישי שלה, את תובנותיה ואת התגבשות שיטת "הדרך אל השינוי". בספרה השני מכאב לצמיחה: מדריך לשינוי והצלחה תיאור אנשים שהתנסו בשיטת "הדרך אל השינוי", תהליכים של שינוי והקשר בין גוף, נפש, רוח ונשמה. בספר כואב, אבל פחות: מדריך מעשי להתמודדות עם כאב היא מתמקדת בכאב ובתפקידיו, מציגה הרגלים נפשיים-התנהגותיים שעלולים לגרום לו ומציעה דרכים לשנוי ובספרה הרביעי האור בקצה המנהרה: שיטת אלכסנדר הלכה למעשה היא מעמיקה לחקור על אודות שיטת אלכסנדר ומציגה גם מחקרים מדעיים רבים שמוכיחים את יעילותה. בכל הספרים ציטוטים של חכמים ומלומדים.
בתקופה בה תושבי כל המדינה מתמודדים עם מכאובים נפשיים ביקשנו מאתי מתכון, על פי שיטת "הדרך אל השינוי" להתמודדות ולהפחתת מתח, עומס נפשי וחרדה שלדבריה מְפֵרִים את האיזון בגוף והופכים לכאבים כרוניים ולמחלות. "עלינו להבין שגוף ונפש הם מכלול אחד ובעיה בנפש גוררת בעיה בגוף ולהיפך", היא מסבירה.
איך תעזור לנו שיטת "הדרך אל השינוי" במצבי לחץ?
"נתחיל בלימוד שיטת אלכסנדר שהיא שיטת לימוד פיזית ורגשית לשיפור הבריאות על ידי שיפור היציבה והתנועה, שפיתח פרידריך מתיאס אלכסנדר. בתפיסתה הלחץ הוא לא הבעיה – לחץ הוא יחס הגומלין בין גירוי שאנו חווים כאיום על קיומנו לבין תגובתנו לגירוי. את המציאות לא תמיד נוכל לשנות, אבל נוכל ללמוד לשנות את התגובות הגופניות המורגלות, האוטומטיות והמותנות שמגבירות את החרדה ואת המחשבות שנלוות לתחושות אלה – את הפרשנות של המחשבות שלנו למצב שמעורר לחץ וחרדה, כלומר לשנות דפוסי הרגלים שאימצנו ולחזור להרגלים האינסטינקטיביים-טבעיים עמם נולדנו – גם בדפוסי החשיבה".
איך זה מתבטא מעשית?
"את שיטת אלכסנדר לומדים על התנועות הבסיסיות של חיי היום יום – ישיבה וקימה מכיסא, עמידה, הליכה, התכופפות ושכיבה באמצעותן לומדים לזהות את ההרגלים בתנועה שמזיקים לנו ולשנות אותם. הלימוד מתקיים במגע ידיים עדין ובהסבר מילולי בעזרתם מקנה המורה לתלמיד התנסויות תחושה שמלמדות אותו כיצד לשנות בעצמו הרגלים לקויים ביציבה ובתנועה, וכשאנו פועלים כפי שאנו אמורים לפעול הגוף נרגע וגם הנפש כי לימוד השיטה מחבר אותנו לשקט שבתוכנו בדרך לשלווה ולרוגע.
"אני מציעה להוסיף גם מפגשי אימון האישי שמתקיימים בישיבה מול שולחן ובשיחה כדי לברר מה מקור החרדות ולמצוא להן פתרון".
האם שיטת אלכסנדר יכולה לעזור גם לילדים?
"בהחלט. כשהורים רואים את ילדם יושב כפוף הם מצווים עליו 'שב זקוף!' במחשבה שרק ציות לציווי זה ישפר את יציבתו. על ההורים להבין שהילד לא עושה זאת בכוונה, הוא פשוט התרגל לשבת כך, וכי ההרגל הזה שמרגיש לו כמקום המוכר והבטוח שלו, כוחו רב והוא שולט בו, לכן קשה לו לשנות אותו. נוסף לכך מחקה הילד את הוריו – בדרך כלל את ההורה הדומיננטי, את חבריו ואת הסביבה גם ביציבה – כך הוא לומד. אם הוריו, אחיו הגדולים, בני משפחתו או חבריו כפופים גם הוא יהיה כפוף כי זה מה שהוא רואה סביבו וזה מה שהוא יחקה".
רק ישיבה וחיקוי הסביבה מקלקלים את מה שנתן הטבע לילד?
"לא, ניצבים בפני הילד אתגרים רבים גם בחיי היום יום – בבית הספר: אתגרים פיזיים כמו נשיאת ילקוט כבד משקל ביחס למידתו הפיזית, שלשם נשיאתו יוצר הילד מתח רב בגב, בצוואר ובכתפיים – מתח שלאורך זמן עלול לפגוע בעמוד השדרה שלו ולגרום לו לכאב וכן ישיבה ארוכת שעות בכיתה על כיסא מול שולחן שמידתם לא מתאימה למידותיו, דבר שמקשה עליו לשמור על יציבתו הטבעית ועל החופש ממתח שרירים מיותר. על הילד להתמודד גם עם מטלות לוחצות שמכתיבה תכנית הלימודים: עמידה בזמנים, הישגיות בלימודים ותחרות שגורמים למתחים נפשיים גדולים אצלו. מאז מתחיל הילד באופן לא מודע לרכוש הרגלי יציבה לא טבעיים לגופו – והרי אף אחד לא לימד אותו איך עליו להתמודד".
איך נוכל לעזור לילדים?
"אני מציעה להורים לפני שהם מבקרים את ילדיהם להסתכל קודם כול על עצמם – לשים לב ליציבה שלהם ולדרך התנהלותם ולבדוק בינם לבינם האם הם אכן מודל טוב לחיקוי. הורים שימצאו שיציבתם לקויה וכי הם מודל לא כל כך מתאים לחיקוי של ילדיהם, להם אני מציעה ללמוד את שיטת אלכסנדר כדי לתקן את הרגליהם. אם הילד כבר אימץ הרגלי יציבה לקויים או שהגב וחגורת הכתפיים שלו חלשים אני מציעה גם לילד ללמוד את שיטת אלכסנדר כדי לחזור להרגלים הטבעיים ולחיזוק הגב והכתפיים. בתוך כדי הלימוד הם ילמדו גם איך לשבת מול המחשב ואיך להשתמש בטלפון החכם לשמירה על גופם ועל יציבתם".
מה לגבי בני הגיל השלישי שחוששים מאיבוד שיווי משקל ומנפילות?
"גם להם אציע את שיטת "הדרך אל השינוי". להיות ב'גיל הזהב' אין זה אומר להיות זקנים וחסרי אונים! אפשר להיות פעילים, חיוניים ונמרצים ולתרום מכישורינו וממיומנויותינו. הטענה ש'הגוף בוגד בנו' לא נכונה בעיניי – לא הגוף בוגד בנו, אלא אנחנו בוגדים בו לאורך השנים והוא 'מחזיר' לנו, הבשורה היא שאפשר לעזור לו".
כיצד?
"בעזרת לימוד שיטת אלכסנדר אפשר להאט את ההידרדרות הפיזית ולשפר את התפקוד, את שיווי המשקל, את הקואורדינציה ואת תחושת הביטחון בגוף. אפשר לתקן את 'השימוש בעצמנו' לשם שיפור התפקוד, כלומר ללמוד איך לבצע את התנועות הבסיסיות של חיי היום יום – איך לצעוד, איך לעמוד, איך לשבת ולקום מכיסאות, איך להתכופף ולהרים חפצים מהרצפה, איך לעלות ולרדת מדרגות בביטחון, בלי מתח בגב או בצוואר ובלי לעצור את הנשימה, איך לעלות ולרדת ממדרכה, איך להתמודד עם משטחים לא ישרים וכמובן גם איך לקום מהמיטה.
"בעזרת האימון האישי אפשר לדון עם אלה שאיבדו את האופטימיות וקשה להם להתמודד עם תופעות הזקנה על האמונות שמגבילות אותם ולטעת בהם תקווה".
מה נעשה באימון האישי?
"אם בשיטת אלכסנדר אנו מזהים ומשנים את הרגלי התנועה המזיקים, אזי באימון האישי אנו מזהים את ההרגלים הנפשיים-התנהגותיים הלקויים ומשנים גם אותם לשיפור האדם כשלם. מהניסיון שלי עם אנשים זהו שילוב מנצח. אני מתחילה את האימון בשאלה הבסיסית 'מי אני?' כי אף אחד לא באמת מכיר את עצמו. אני יוצרת מטלות למתאמן בהן שאלות שיעזרו לו לחפש בתוך עצמו את התשובות, וכך הוא יכול לזהות את ההרגלים שגורמים לו להזיק לעצמו. כמאמנת אני משקפת למתאמן איך אני שומעת את מה שהוא אומר, דבר שגורם לא פעם לאנשים להסתכל אחרת על הדברים. לכל מתאמן אני מכינה חומרים ממאמרים, מספרים ומדברי מלומדים שמתאימים לצרכים שלו – לכל אחד על פי צרכיו ולפי מה שאני מאמינה שיכול להוביל אותו לפריצת דרך".
אתי סהר היא בוגרת תואר ראשון בחינוך קהילתי מטעם אוניברסיטת Birmingham הבריטית וגמלאית שרות המדינה. היא עורכת מבנה, תוכן ולשון של ספרות למיניה, מורה לטכניקת אלכסנדר, מאמנת אישית – בוגרת מרכז "גומא" לאימון ולגישור, מלמדת ומאמנת. היא נשואה לרפי ואם לרינת, ללירן ולסיון, סבתא לבר ולעלמה.
היא נולדה בירושלים בשנת 1953. 28 שנה עבדה בשירות המדינה. כשהייתה בת 39 בדרך לשליחות בחו"ל פרץ הדיסק בגבה והיא שותקה בצד שמאל של הגוף. היא עברה ניתוח בהצלחה ולאחר חצי שנה התפוגג גם השיתוק. במשך 8 שנים חייתה בין "תפיסת גב" אחת לשנייה ושרדה הודות למנוחה ולתרופות. בשנת 2000 בטיול פרטי לאיטליה "נתקעה" ולא הצליחה לשבת עוד. מאז יצאה למסע חיפוש והתרוצצות למציאת מזור לכאביה: טאי-צ'י, צ'י-גונג, דיקור, טווינה, לייזר נמוך עוצמה ושאיבת דיסק שלא הועילו, ולבסוף ראתה את המוצא האחרון בניתוח נוסף.
לדברי הרופאים הניתוח עבר בהצלחה, אבל בתוך שבועיים "נולדה" לה "חברה" חדשה לחיים והיא "רקמה צלקתית" שגרמה לכאבי עצב בלתי נסבלים. "הרגשתי כאילו שורפים אותי עם מבער מבפנים באזור הישיבה", היא מספרת ומוסיפה: "באותו זמן הבנתי כמה אנחנו יושבים בחיים וכמה כל פעולה שלנו נעשית בישיבה".
באשפוז נוסף בבית החולים החליטה "לא עוד!". "התייעצתי עם רופאים נוספים ואת הפסיקה האחרונה נתן לי פרופסור גדול ומכובד בעיניי שהיה מספיק ישר והגון לומר לי: 'גם אנחנו מתוסכלים כשאנחנו לא יכולים לעזור' והפנה אותי לרפואה הסינית למרות שלא האמין בה. לפרופסור זה אני חייבת את החלמתי כי בדבריו העביר אליי את האחריות למצבי הבריאותי", היא משתפת.
בגיל 49 נאלצה לפרוש מהעבודה והתחילה לחפש את דרכה. "הרגשתי שאני במצב של 'אין מוצא', אבל לא ויתרתי. אני אדם חזק מאוד וכשאני מחליטה משהו אני פשוט עושה אותו. קיבלתי החלטה שהגוף שלי ייצא מהבעיה הזאת ויהי מה", היא מעידה על עצמה.
מה עשית?
"די מהר הבנתי למה הגוף שלי הגיע למצב הזה. לאורך שנים ארוכות ניסה הגוף לומר לי באמצעות הכאב שאני מזיקה לעצמי, כשראה שאני לא מבינה הוא החליט לשים לזה סוף – לבלום אותי מלהמשיך בדרך שהזיקה לי ולאלץ אותי למצוא דרך אחרת יותר בריאה בשבילי. התחלתי ללמוד טאי צ'י ופניתי לטיפולי דיקור. כשהלכתי ללמוד עריכה לשונית הכרתי אישה שהמליצה לי על שיטת אלכסנדר, היא אמרה לי שהמורה ילמד אותי 'לשבת ולא על הישבן', דבריה פיתו אותי ללמוד את השיטה. למדתי חצי שנה בשיעורים פרטיים, הייתי מרותקת! רציתי להבין איך זה פועל. הלכתי לקורס הכשרת מורים שנמשך שלוש שנים ובשנת 2006 הוסמכתי כמורה לשיטת אלכסנדר".
איך הגעת לרעיון לשלב את האימון האישי?
"הרעיון ללמוד גם אימון אישי הגיע מהבן שלי שלמד אותו – הוא אמר לי שאימון אישי מתאים לי והלכתי ללמוד. אני שנוהגת לרשום את כל שנאמר בכיתה מצאתי נקודות זהות בין שתי השיטות ורשמתי בצד על הנייר 'שיטת אלכסנדר' היכן שמצאתי דמיון ביניהן. באחד הבקרים קמתי עם הרעיון לשלב בין שתי השיטות בדרך ההוראה שלי. את הפיילוט לשיטה עשיתי על תלמידה שנאותה להוסיף את האימון האישי לשיעורי האלכסנדר וזה הצליח מעל ומעבר. מהתנסות זאת נוכחתי שאכן רצוי להתחיל בשיעורים של שיטת אלכסנדר כדי לאפשר לתלמיד להניח למתח השרירים המיותר בגוף הפיזי ובמקביל למתח הנפשי, אז נוצרת בו פתיחות לשתף אותי ואפשר להתחיל גם באימון האישי".
האם בני אדם לומדים רק על בשרם בדרך הקשה או שאפשר ללמוד גם בלי להגיע למשברים פיזיים כמו אלה שאת חווית בעצמך?
"אף אחד, בשום מסגרת של חינוך לא מלמד אותנו שום דבר על איך לחיות. כל מה שאנחנו לומדים במערכת החינוך לא תורם לנו להתמודדות עם החיים עצמם. כשנתקעתי עלו בראשי המון שאלות על מהות החיים ולשם מה הגעתי לעולם. היות שהתפניתי מעבודה והייתי הרבה זמן בבית קראתי הרבה ספרים בהם מצאתי תשובות. היה לי חבר טוב שהייתה לו הוצאה לאור שלחץ עליי להתחיל לכתוב כי הוא ידע שאני רוצה לספר את תובנותיי וכי הכתיבה תקל עליי. התחלתי לכתוב את ספרי הראשון והבנתי שעד התחלת הכתיבה אצרתי בתוכי את האירועים עליהם רציתי לכתוב כי פחדתי שאשכח אותם, כתוצאה מכך יצרתי מתחים רבים בגופי. כשהתחלתי לכתוב לא היה לי יותר צורך לזכור, המתח התפוגג והכאב פחת. הכתיבה הזאת הייתה בעבורי טיפול ביבליותרפי". את ספרי הראשון כתבתי כדי לנסות לעזור לאנשים לא להגיע למצב אליו הגעתי אני כי לא צריך – אפשר לעצור קצת קודם".
כמי שלמדה על בשרה את נושא הכאב לאתי יש מסר חשוב בנושא. "כאב לא בא סתם. הוא בא להעביר לנו מסר", היא מסבירה. "הכאב שלי בא להגיד לי שהתנהלתי לא נכון. הייתי פרפקציוניסטית – הייתי חייבת להיות האישה הכי טובה, האימא הכי טובה, הבת הכי טובה, להיראות הכי טוב ולרצות את כולם. הכאב קרא לי לעצור כי הזקתי לעצמי. עבדתי גם במקום עבודה שמאוד לא התאים לי ולא חשבתי לרגע שאפשר לעזוב. אני מהדור שעבד באותו מקום עד הפנסיה, דבר שכיום כמעט לא מתקיים יותר".
שאלת הגוף-נפש – האם הסיבה למחלה היא פסיכולוגית או פיזיולוגית?
כשאדם חלה בסרטן הוא עשוי לשאול את עצמו אם הסיבה למחלה היא פסיכולוגית או פיזיולוגית. אתי עונה בהסתייגות "אף אחד לא יודע מנין מגיע הסרטן", אבל מציינת שהיא מאמינה ש"הכול מתחיל בנפש". "אימא של מתאמנת שלי חלתה בסרטן בגרון. היא הייתה אישה שהחזיקה הכול בפנים ולא דיברה – לדעתי הדברים קשורים זה בזה. בדמיוני אני רואה את הנפש ככלי קיבול – ספל. בספל הזה נאגרים כעסים, רגשות מודחקים, אכזבות ופחדים. כשהספל מלא הוא גולש לגוף הפיזי, ואז מתחיל הכאב. כשכואב לנו זה סימן שהנפש לא יכולה יותר", "אבל", היא מוסיפה "לא תמיד הגורם הוא רק פנימי, כשאדם שלוקה בסרטן ריאות הוא גם מעשן כבד הרי שהעישון הוא גורם חיצוני שגורם אף הוא למחלה".
הסטודיו של אתי ממוקם בחדר מרווח ומואר בקומה העליונה של ביתה בקומה השישית. מחלון גדול נשקפת פנורמה מקיפה ומרפסת-גג בה צמחיה ירוקה עבותה ופרחי העונה בשלל צבעים. בשעות אחר הצהריים המאוחרות אפשר לראות את שקיעת השמש במלוא הדרה. הלימוד מתקיים באווירה נעימה ורוגעת שמאפשרת לתלמיד לעזוב לזמן מה את לחצי היום יום, להניח למתחים ולחזור אט אט לשקט הפנימי שמצוי בו – זהו פסק זמן בחיים האמיתיים.
מה ייחודה של השיטה שלך?
"גיבשתי את דרך ההוראה והאימון שלי מההתנסות האישית בדרך הארוכה שעברתי עד להחלמה. חוויתי על עצמי את הקשר בין הגוף, הנפש, הרוח והשכל שאי אפשר להפריד ביניהם – קשר של שלמות ועומק. עברתי בעצמי תהליך ארוך של התפתחות וצמיחה בדרך לריפוי עצמי והצלחתי – אני יכולה לשמש דוגמה אישית. אני מאמינה בלמידה – הדגש שלי בלימודי שיטת אלכסנדר ובאימון האישי הוא על למידה. אני מאמינה שכשאדם מבין את משמעויות הדברים לעומק הוא יכול להשליך אותם על עצמו וללמוד את עצמו – את הטוב ואת הראוי שינוי ובהתאם לכך לפעול".
לאתי חשוב לציין שהיא לא מטפלת, אלא מורת דרך לשינוי, היא מאמינה שהשינוי חייב להגיע מבפנים בתמיכה של כלים חיצוניים. המוטו שלה הוא ש"אנו יוצרים את המציאות שלנו ורק אנחנו יכולים לשנות אותה". גם כשנסיבות החיים הן קשות הגישה שלנו אליהן היא שתקבע אם יהיה לנו טוב או רע. "אני יכולה להוביל אדם לקבל את ההחלטה, אבל אני לא יכולה לקבל אותה בשבילו ולא יכולה לבצע את מה שעליו לבצע. כשמגיע אליי תלמיד חדש אני אומרת לו מההתחלה: 'אתה עושה את העבודה, אני רק נותנת לך כיוון'".
האם שיטת "הדרך אל השינוי" יכולה לעזור לאנשים שסובלים מטראומה כמו אלה שחזרו משבי החמאס או תושבי העוטף שפונו מבתיהם ולא יודעים מתי ולאן יחזרו?
"כן. הרבה מורים לשיטת אלכסנדר נסעו לעבוד עם מפוני עוטף עזה במלונות בהם שהו. לפי הדיווחים שלהם העבודה איתם הרגיעה אותם מאוד, אבל חייבים לזכור שזה לא 'זבנג וגמרנו'. לימוד שיטת אלכסנדר זהו תהליך. אי אפשר לשנות את כל ההרגלים המזיקים בשני שיעורים, אבל עצם המגע של המורה מרגיע מאוד. לא סתם אנו המורים לשיטת אלכסנדר לומדים שלוש שנים – זהו פרק הזמן שנדרש לנו כסטודנטים של השיטה לשנות את התנאים בהם אנו פועלים ואת האיזון בגוף שלנו. רק לאחר שעשינו שינוי בעצמנו נוכל לעזור לאחרים או כפי שהמורה שלי אומר 'לקנות את הזכות לעבוד עם אנשים' – בפירוש כך".
גם מפגש אימון אישי עשוי לסייע לסובלים מטראומה בעזרת שיחה ושיקוף.
הרבה משפחות שפונו מבתיהן התפרקו. האם את מסייעת לאנשים גם במצב כזה?
"כן. היה לי תלמיד ומתאמן נשוי שהגיע עם כאבי גב וצוואר והיו לו גם בעיות בחיי הנישואין – בשיעורי האלכסנדר הוא למד להניח למתח השרירים המיותר בגופו, הוא נפתח וכשהוסיף את האימון האישי דנו בבעיותיו בזוגיות והכאב חלף. כיום הגיע אליי תלמיד ומתאמן שהתגרש ואני מכינה אותו לזוגיות שנייה. יש לי שלושה קלסרים עבים בהם ניירות לעבודה עם מתאמנים, אבל בכל פעם שמגיע אליי מתאמן חדש אני יוצרת בשבילו מודל שמותאם לו אישית. זאת עבודה לא קלה, אבל מספקת מאוד כפי שנהג המורה שלי לומר: 'אין סיפוק יותר גדול מאשר לראות אדם משתנה לך מול העיניים'. כשאני רואה פריצת דרך אצל האדם זה מחזק אותי ואני חוזרת ומבינה שבחרתי נכון, שאני ממלאת את השליחות שלי לעזור לאנשים לעזור לעצמם, להקשיב לגופם ולעשות מהפך בחייהם – בדיוק כפי שאני עברתי על בשרי. אני ההוכחה שהשיטה הזאת עובדת ובכל יום אני מקבלת עוד ועוד הוכחות לכך וכמו שאומרים: 'עם תוצאות לא מתווכחים'".
מידע על שיטת אלכסנדר ועל "הדרך אל השינוי", על ספריה ורכישתם אפשר למצוא באתר האינטרנט של אתי סהר www.hgilad.co.il.