חלום / רוני סומק
גּוֹזֵר מֵהַמִּלּוֹן
אֶת הָעֵרֶךְ 'מִלְחָמָה'
וְהַמִּסְפָּרַיִם מִתְמַלְּאִים בַּצֶּבַע
שֶׁזּוֹרֵם מֵהַמִּלָּה 'דָּם'.
קַח, לוֹחֶשֶׁת לִי הַמִּלָּה 'אֶקְדָּח',
אֶת כָּל הָא"ב שֶׁל אֲבַק הַשְּׂרֵפָה,
טְמֹן אוֹתוֹ בְּבִטְנִי
וַאֲנִי בַּחֲלוֹמְךָ
אַשְׁתִּיק קוֹלִי.
רוני סומק: "שלום הוא חלום. והחלום עובד שעות נוספות בימים בהם המלחמה היא לא רק מטאפורה. השיר הזה הוא שיר האחרון בספרי "אש" והלוואי שהמילה 'מלחמה' תיגזר המילון לנצח"
הַלְוַאי / יגאל גבאי
שֶׁנֵּדַע לְחַבֵּר אֶת הַנְּקֻדּוֹת שֶׁבַּלֵּב,
לִיצֹר מַפּוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל עַצְמֵנוּ
בְּעִדָּן שֶׁבּוֹ הַכֹּל רוֹטֵט,
הַחִבּוּרִים,
הַקַּוִּים,
הָעוֹלָמוֹת שֶׁמִּתְנַגְּשִׁים בְּלִי הַפְסָקָה.
וּבֵין הַנְּקֻדּוֹת נִמְתָּח אֶת קַוֵּי הַחֶמְלָה
כְּמוֹ קַוֵּי מֶתַח גָּבוֹהַּ בֵּין שְׁתֵּי עָרִים,
מִבְּלִי לָדַעַת לְאָן הֵם מוֹבִילִים
וּמָה יִהְיֶה כְּשֶׁהֵם שׁוּב יִקְרְסוּ.
שֶׁנִּבְנָה בֵּינֵיהֶם גְּשָׁרִים חֲדָשִׁים,
בִּמְקוֹם הַגְּשָׁרִים הַיְּשָׁנִים שֶׁנִּשְׁחֲקוּ
מֵעַל תְּהוֹמוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה.
שֶׁנִּהְיֶה קַשּׁוּבִים לַשֶּׁקֶט
בֵּין מַחְשָׁבָה אַחַת לִשְׁנִיָּה,
וְנוֹשִׁיט אֵלָיו יָד כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לָגַעַת.
שֶׁחַדְרֵי הַלֵּב יִהְיוּ מוּאָרִים
בְּזַרְקוֹרִים שֶׁל חֲלוֹמוֹת יְשָׁנִים.
וְהַסְּדָקִים שֶׁנִּבְקְעוּ בִּרְעִידוֹת הָאֲדָמָה שֶׁל הַזְּמַן
יִתְאַחוּ, וְיִצְבְּעוּ בַּעֲרוּצֵי זָהָב שֶׁל אָמָּנֵי קִנְצוּגֵי יַפָּנִים.
שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּלִבֵּנוּ מַעַיְנוֹת מִרְיָם,
רַק נְהָרוֹת זוֹרְמִים שֶׁל תִּקְוָה,
שֶׁיִּסְחֲפוּ אִתָּם אֶת הַכְּאֵב,
שֶׁיִּתְמוֹסֵס בְּקַרְקָעִית צְמֵאָה לַאֲהָבוֹת חֲדָשׁוֹת,
אֲהָבוֹת שֶׁיַּעַגְלוּ בְּנַפְשֵׁנוּ אֶת הַפִּנּוֹת הַחַדּוֹת
כְּמוֹ חַלּוּקֵי נַחַל שֶׁנִּשְׁחֲקוּ בְּרֹךְ,
שֶׁיִּתְרַכְּכוּ,
כְּמוֹ רוּחוֹת סְתָיו אַחֲרוֹנוֹת הַמְּבִיאוֹת שַׁלְוָה.
שֶׁנּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת מְתוּחוֹת וְנִגַּע בַּשֶּׁמֶשׁ,
וְנַרְגִּישׁ אֶת צְרִיבָתָהּ הַלּוֹהֶטֶת
וּבִשְׁעַת שְׁקִיעָתָהּ נַשְׁאִיר סִימָנִים שֶׁל
יָדַיִם מֻכְתָּמוֹת בְּאָבָק שֶׁל כּוֹכָבִים
עַל קַרְנֵי הָאוֹר שֶׁנָּמוֹגוּ.
הַלְוַאי…
יגאל גבאי: "שיר תפילה או איחול לשנה העברית הבאה עלינו לטובה. השיר צמוד לפוסטר של לב העשוי מחיבורים היוצרים צורה של הלב. בשיר יש ייחול לחיבורים חדשים של לבבות. אנחנו עם עצמנו, אנחנו עם אנשים אחרים. זו תפילה לאיחוד לבבות, ריפוי, פיוס ואיחוי הקרעים שנוצרו בינינו בשנים האחרונות. הלוואי שיהיה שלום בליבותינו. אחר כך יגיע גם השלום עם שכנינו".
תֵּן לִי אֶת הָאָבִיב / שלומית כהן-אסיף
תֵּן לִי אֶת הָאָבִיב
וְאֶת מַשַּׁב נְשִׁימוֹתָיו.
תֵּן לִי אַהֲבָה
שֶׁאֵינָהּ תּוֹעָה בֵּין תָּו לְתָו.
תֵּן לּי אֶת הָאָבִיב
שֶׁמְּבַיֵּם עוֹלָם חָדָשׁ,
רַחַשׁ פַּרְפַּר, זִמְזוּם דְּבוֹרָה
וְנֵטֶף דְּבַשׁ.
תֵּן לִי אֶת הָאָבִיב
וְאֶת חֲלוֹמוֹ הַמֻּשְׁלָם.
קַח אוֹתִי לַמָּקוֹם
הֲכִי כָּחוֹל בָּעוֹלָם.
שלומית כהן-אסיף: "כמו האביב שמבטיח לטבע ולפרט עולם חדש. גם השלום מבטיח ומביים לנו עולם כזה, שניגונו אחר, צבעיו אחרים וחלומו אחר".
תפילה / איריס אליה כהן
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד דְּבַר מָה
קָלוּשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִלְאַט, יִלְחַשׁ
אוֹ יְהַסֶּה
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח חַלּוֹן
אֶשְׁנָב אוֹ צֹהַר
צַר, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַרְפֶּה, יַתִּיר
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְשֹׁר
אֶת הַקְּצָווֹת, בְּרֹךְ
אוֹ לֹא,
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכְרֹך, יִצְנֹף
אוֹ יְחַבֵּק אֵלָיו
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יֵשׁ בְּתוֹךְ
הָאֵין שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲזִיר
יָשִׁיב כָּל מַה שֶּׁלֹּא שֶׁלּוֹ
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְשִׁיב לַטַּל
לַמַּיִם צְלִיל שָׁמַיִם
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְקַח עֵינַיִם
וְיִרְאֶה, שֶׁמִּישֶׁהוּ
יַבִּיט אָחוֹרָה עַד
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַרְגִּיעַ
אֶת הַזְּמַן הַזֶּה.
איריס אליה כהן: "השיר נכתב הצוק איתן בשנת 2014, ולצערי הוא עדיין רלוונטי. מתוך ספרי 'שחרחרת', הוצאת עצמית, בעריכת ענת לוין, 2014".
כשיבוא שלום / חנה גולדברג
כשהפחד מתגנב אל תוך החדר
וענן שחור יורד נמוך
כשחשוך ואני לא רואה ממטר
כשהעולם נראה הפוך
איילות באות בחושך
מתנשמות מתוך חלום
איילות באות בחושך
מבטיחות שיבוא שלום
הוא יגיח מתוך היער
אני נמל שמחכה לאונייה
הוא ימוסס בי את הצער
לא חשוב כבר מה היה
כשאיילות באות בחושך
חנה גולדברג: "כבר זמן מה אני מחפשת לחן לשיר הזה. כמה מוזיקאים ניסו להלחין אותו ללא הצלחה. האם זה בגלל שמרוב מלחמות, כבר קשה לדמיין את השלום?".
תִּינוֹק שֶׁל שָׁלוֹם / צְבִיָּה גּוֹלָן
דּוֹר אַחַר דּוֹר
חוֹזֵר הַתַּסְרִיט וְאֵין נֶחָמָה
תִּינוֹק נוֹלַד
אֶל תּוֹךְ עוֹלָם שֶׁל מִלְחָמָה
עוֹלָם שֶׁל אֵימָה
דּוֹר אַחַר דּוֹר
תִּינוֹק נוֹלַד
אֶל תּוֹךְ מִלְחָמָה
חֲלוֹם שֶׁנִּקְבַּר בַּאֲדָמָה
אֲבָל הִנֵּה זֶה בָּא
קוֹל נִשְׁמָע בָּרָמָה
חָזָק כִּדְמָמָה
קְרָעִים שֶׁל אֻמָּה
שֶׁלֹּא אִבְּדָה תִּקְוָה
וְהִנֵּה הַחְלָמָה
וְאֶרֶץ שְׁלֵמָה
וּבָא תִּינוֹק שֶׁל שָׁלוֹם
כָּכָה פִּתְאוֹם
צביה גולן: "השיר נכתב בהשראת אירוע מחיי האישיים. כשאחד מילדיי היה ילד קטן, פרצה מלחמת לבנון הראשונה. הילד היה אז בן 4 שנים, והמחשבה שעברה לי בראש הייתה: עד שהוא יגדל, יבוא השלום. אבל 14 שנים אחר כך, צה"ל עדיין היה בלבנון, והבן שלי שירת שם. השלום לא הגיע. לאחרונה נולדה לי נינה. התפילה שאני נושאת היא שתהיה זו תינוקת של שלום, שתזכה לגדול בארצנו האהובה ללא מלחמות".
* / שירה בז
"כתבי לי חזון של שלום:
2025 במזרח התיכון"
כך ביקשת,
ואני רציתי לשאול, האם אתה מבין,
שהשלום אינו כבשה בקופסא,
אך אותה בקשה נטמעה,
התחילה לייצר תנועה
המגיעה מעבר לחומות המלחמה
ובתוכי מחפשת
מעמיקה לתוך תהומות ליבי ואינה מניחה
שולפת משם מרכיבים של ידיעה עמוקה
שאין שום ברירה
לא על כוכב זר ולא על ידי נסיכה קטנה
כאן ועכשיו
לכתוב מרכיבים של שלום
ואם לכתוב אפשר כל שרוצים
אז בוחרת לכתוב
עתיד אחר
שבו אני מושיטה יד של שלום לשכני
לכתוב מילים של תקווה
שלום של חובה ולא מלחמה של אין ברירה
החומה נסדקה
אני מציע פשרה / גד קינר-קיסינגר
אֲנִי מַצִּיעַ פְּשָׁרָה.
אֲנִי אֶשְׁחַק אֶת עַצְמִי עַד דַּק
עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶלָּא הָעֵץ הַיָּבֵשׁ
עַד שֶׁאֶהֱיֶה מְמֹרָט כָּךְ
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּסְתַּנְוֵר לְמַרְאִי
וּתְנַקֵּב בִּי אֶת גּוּפוֹת
הַנְּיָר שֶׁלָּכֶם.
אֲנִי מַצִּיעַ פְּשָׁרָה.
אֲנִי אֶעֱמֹד בְּחַדְרֵי יְשִׁיבוֹת רֵיקִים כְּסִמַּן
קְרִיאָה עַד שֶׁהָרוּחוֹת הַנְּכוֹנוֹת תְּמַלֵּאנָה
אֶת הַכִּסְּאוֹת הַנְּכוֹנִים עַד שֶׁיֻחְלְפוּ
נְיָרוֹת בֵּין יְדָנִית וּבֵין טִיסָנִית וּבִלְבַד
שֶׁיָּבֹא שָׁלוֹם בְּעַצְמוֹת הַבַּיִת הַזֶּה
מֻכּוֹת הַשִּׁגָּעוֹן וְיִרְוַח לַבָּאִים בִּשְׁעָרָיו
הַנִּפְעָרִים עֲלֵיהֶם בִּילָלָה וְנִסְגָּרִים
עֲלֵיהֶם בִּקְרִיעָה כְּלֹעַ תַנִּין לִפְנֵי
מְנוּחָתוֹ
הַנְּכוֹנָה
אֲנִי מַצִּיעַ פְּשָׁרָה
אֲנִי עוֹצֵר מוֹנִית וּמַצִּיעַ לַנֶהָג
אֲנִי קוֹנֶה עִתּוֹן וּמַצִּיעַ לַמּוֹכֵר
אֲנִי מְטַיֵּל עִם כַּלְבִּי וּמַצִּיעַ לִצְרָכָיו
אֲנִי בָּא לַפְּסִיכוֹלוֹג וּמַצִּיעַ לְתַסְבִּיכַי
אֲנִי אֶתְפַּשֵּׁר וְאֶתְפַּשֵּׁר עַד שֶׁהַפְּשָׁרָה
תִטָּחֵן עַד דַּק, עַד לְקֶמַּח, עַד לְאָבָק
וְאוֹתוֹ אֶאֱפֶה לְלֶחֶם הַפָּנִים
וּלְלֶחֶם הָעֵינַיִם
וּלְלֶחֶם הַחִיּוּכִים
וְיָבוֹא שָׁלוֹם בִּשְׁעָרַי וְשַׁלְוָה בְּעַצְמוֹתַי
הַנִּגְרָסוֹת
בִּמְלוּנוֹת הַכְּלָבִים וְיִרְוַח
לַתַּנִּין שֶׁבָּלַע אוֹתִי עִם הַשֶּׁמֶשׁ
וְטַבְלִית עִכּוּל.
גד קינר-קיסינגר: "מהו שלום בסופו של דבר? שלום הוא פשרה. אבל אצלנו, מאז ומעולם, שלום-שלום-ואין-שלום, כי אנחנו עם שאינו אוהב להתפשר. עצם המחשבה על כך, שהשכן זכה בדיונים על התמ"א בבניין במטר נוסף, מביאה בדרך כלל לפיצוץ המו"מ, לביטול ההסכם, ולהתמוטטות הבניין הישן והמסוכן כולו. ולכן, תפקידו של המפשר והמגשר אצלנו קשה מקריעת ים סוף, ולו מוקדש השיר".
אוטופיה, בשנה הבאה שלום במזרח התיכון / ד"ר אילנה מאור
תארו לעצמכם שנגיע לכך,
יהיה שלום.
בארצות ערב תיפסק התעמולה נגדנו,
והפרוטוקולים של זקני ציון ייקברו בחול,
השמש תזרח והים יהיה כחול,
העוטף שוב יפרח והקיבוצים בדרום ובצפון ימשיכו את מורשתם,
ובתקווה גדולה יזרעו שוב ויקצרו בשדותיהם את יבולם
בנינו ובנותינו לא יילחמו, הם ילמדו ויעבדו ויאהבו,
וישתדלו לשכוח את המר, יחשבו רק על המתוק.
ישכחו את העבר וליבם יצפה לעתיד ארוך ורחוק.
מנהיגינו יתחלפו ויימָצאו חדשים, אוהבי העם והארץ
אשר יקדמוה וישמרו על ביטחונה ורווחת המדינה ואזרחיה .
הגבולות יימחקו, וכלל ילדי המזרח התיכון
ישתכשכו יחדיו במי הים המשותף התיכון,
ויתחרו במשחקי כדור ובשחייה במקום בנשק והמטוסים ימריאו לחופשות ולא לתקיפות.
וחיינו יהיו ככתוב בתנ"ך – "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו"
והמוסיקה? המוסיקה תשתנה,
ובמקום שירי מלחמה וצבא
ישירו שירים ליריים על אהבה,
על חלומות, ושאיפות
וגם שירים בקצב שמח
המרעיד את הרגליים וגורם להן לרקוד,
ולא נראה יותר ילדים מתאבדים שרוצים להיות שהידים,
או אנשי דת השולחים את ילדיהם של אחרים למות,
ולא נראה את העצב של משפחות קורבנות הטרור
וגם לא את העצב של מחנות הפליטים.
ולא נגדיל את חלקות הקבר הצבאיות,
ובמקום כל אלה,
ישָתלו עצים ופרחים שיעזרו לאנושות לחיות.
שאי קולך / אורנה שפי
קולך נושא ברכת שלום
שלום אתמול שלום היום
קולך נושא תפילה
לשלום שעוד לא בא
יום ועוד יום
שנה ועוד שנה
קולך לא נדם
נושאת תפילה לשלום
בין אלוקים לאדם
בין אדם לאדם
בין עם לעם
שלום הוא חלום
שלום הוא תקוה
שלום
ושלוה.
אורנה שפי: "לכל אחד יש את השלום אליו הוא מייחל. יש הרוצים להרגיש שלום ושלווה בתוכם, במשפחתם, במקום עבודתם ויש את החלום הגדול של כולם שלום בעם ושלום בעולם. בתקוה שכל אחד ימצא את השלום בו הוא חפץ".
אָמֵן / יָעֵל דְּבוֹרָה בַּת-נוֹי
וְשׁוֹבָל תְּפִלּוֹת
מֵפִיחַ נְשִׁימָה,
תִּינוֹקוֹת, אִמָּהוֹת, חַיָּלִים
לוֹחֲשִׁים לֵב אֶחָד
"כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה זוֹעֶקֶת
תְּנוּ לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט
אֲהָבוּנִי"
וְדֶגֶל שָׁלוֹם אַחְוָה וְרֵעוּת
מִתְנַפְנֵף בָּרוּחַ הַיְּהוּדִית,
בָּרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית,
בָּרוּחַ הַיִּעוּדִית,
עֶרְגָּה לְשָׁלוֹם,
פִּיּוּס,
וְשָׁלוֹם לוֹחֵץ יָדַיִם
בֵּין מְדִינוֹת,
וְנִמְתָּקִים דִּינִים,
Peace
וְאַדְווֹת-שָׁלוֹם לוֹטְפוֹת,
וְיָם נוֹגֵעַ בְּלֵב קוֹל אֻמָּה,
מַרְגִּיעַ רוּחוֹת וְגַלִּים,
וְעַנְפֵי-שָׁלוֹם
זוֹקְפִים קוֹמָה,
וְעָלֶה שֶׁל זַיִת,
חוֹבְקִים מַפָּה חֲדָשָׁה,
עוֹטֶפֶת תִּקְוָה.
וְהַשָּׁלוֹם עֲלֵי-כִּנּוֹר,
וִירוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה,
"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם,
יִשְׁלָיוּ אוֹהֲבַיִךְ,
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ,
שַׁלְוָה בְּאַרְמוֹנוֹתַיִךְ".
עוֹלָם חָדָשׁ / דורון רוזנבלט+ ד"ר שמשון שטרן
בַּחֲלוֹמִי אֲנִי קָם לְעוֹלָם חָדָשׁ
עוֹלָם בְּלִי שִׂנְאָה
אֵין בּוֹ רַע- רַק חִבָּה
מָקוֹם בּוֹ רָחוֹק יַהֲפֹךְ לְקָרוֹב
מְגַשֵּׁר לֶעָתִיד שֶׁצָּבוּעַ בְּטוֹב.
אִם רַק נַאֲמִין
בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ
בּוֹ גְּבוּלוֹת נִמְחָקִים
בְּנֵי אָדָם מִתְקָרְבִים
אִם נִתֵּן לַתִּקְוָה
לִגְבֹּר עַל הָרַע
נִצְעַד בְּבִטְחָה אֶל אוֹתָהּ מַטָּרָה.
בַּחֲלוֹמִי אֲנִי קָם לְעוֹלָם שֶׁל תִּקְוָה
בּוֹ בְּנֵי הָאָדָם , יִחְיוּ בְּשַׁלְוָה
מָקוֹם בּוֹ מִתּוֹךְ זִכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים
קָם עוֹלָם מְחַיֵּךְ טָבוּל בִּפְרָחִים.
בַּחֲלוֹמִי אֲנִי קָם לְאַהֲבָה שֶׁעוֹטֶפֶת
אֶת כָּל הַתֶּבֶל הִיא בַּחֹם מְחבקת
שׁוֹטֶפֶת בְּאוֹר
לְמָחָר טוֹב יוֹתֵר
כָּזֶה שֶׁמַּגִּיעַ
אִם לֹא נְוַתֵּר .
ד"ר שמשון שטרן: "השיר נכתב בתקופה הקשה, העצובה והקשוחה אותה אנו חווים מאז השבעה באוקטובר. בתור אופטימיסטים ללא תקנה, אנחנו עדיין מאמינים שבתוך כל רע יש גם שביב תקווה למחר שיהיה טוב יותר. מחר בּו נזכה לחיות בעולם חדש בו דמעות יהיו רק דמעות של שמחה".
שיר לשלום / פרופ' זיאד דבור
בְּגַן הַחַיִּים, ירוק קָסוּם וְנִפְלָא
פּוֹרֵחַ הַשָּׁלוֹם כְּפֶרַח היסמין
זכרון ושכחה, מנצנצים כּכוֹכָבִים
מְאִירִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָל הַחֲבֵרִים
עַל עֲנָפִים יְרֻקִּים רוֹקְדִים צִפֳּרִים
שָׁרִים שִׁיר אַחְדוּת בְּקוֹלוֹת מַרְנִינִים
פַּרְפָּרִים מְרַחֲפִים בְּמָחוֹל צִבְעוֹנִי
מְפִיצִים אַהֲבָה בְּכָל פִּנָּה בַּגַּנִּי
הַצְּפַרְדֵּעַ קוֹפֶצֶת מֵעֲלֵה לְעָלֶה
מְפַזֶּרֶת חִיּוּכִים בְּדֶרֶךְ העולה
וְהָאַרְנָב הַשּׁוֹבָב בְּרִקּוּד מְשֻׁגָּע
מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם: הַשִּׂמְחָה מַדְבִּיקָה!
יוֹנַת הַחָכְמָה מֵעַל מְרַחֶפֶת
סמל השלום עם כולם משתפת
מְלַמֶּדֶת אֶת כֻּלָּם: בְּיַחַד נִתְחַזֵּק
כְּמוֹ חוּטֵי קוּרִים, נִשְׁזָרִים לְמַאֲרָג חָזָק
גַּם כְּשֶׁמְּחִיקוֹן מַטִּיל צֵל כָּבֵד
הַגַּן מִתְאַחֵד, עוֹמֵד כְּאִישׁ אֶחָד
בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן וּבְחָכְמַת הַשִּׁכְחָה
מְגֵרְשִׁים אֶת הַחֹשֶׁךְ, מְבִיאִים אוֹר וְתִקְוָה
כִּי בְּלֵב פָּתוּחַ וּבְיָדַיִם שְׁלוּבוֹת
נִבְנֶה גַּן פּוֹרֵחַ, מָלֵא בִּבְרָכוֹת
נִזְרַע זַרְעֵי אַהֲבָה, נַשְׁקֶה בְּחֶמְלָה
וְנִקְצֹר יְבוּל עָשִׁיר שֶׁל שָׁלוֹם וְאַחְוָה
בְּגַן הַחַיִּים, כָּל פֶּרַח הוּא מַתָּנָה
כָּל יֶלֶד הוּא עוֹלָם, כָּל חִיּוּךְ – נְשָׁמָה
יַחַד נִרְקֹם סִפּוּר שֶׁל אֹשֶׁר וְתִקְוָה
וְנַפִּיץ אֶת אוֹרוֹ לְכָל פִּנָּה חשוכה
זֶה שִׁיר הַשָּׁלוֹם שֶׁלָּנוּ, מְנַגֵּן בְּכָל הַלְּבָבוֹת
קוֹרֵא לְכָל הָעוֹלָם: בּוֹאוּ נִהְיֶה אַחִים וַאֲחָיוֹת!
בְּגַן הַחַיִּים הַקָּסוּם, הַסִּפּוּר לֹא נִגְמָר
כִּי בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, הַשָּׁלוֹם בּוֹ נִשְׁמָר
שלום זה אין מלחמה / ד"ר נורית יעקבס צדרבוים
כַּמָּה עָצוּב לִי לַחְשֹׁב שֶׁהַמִּילָה שָׁלוֹם
הִיא רַק חֲלוֹם.
שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי שְׁמָמָה
מִמַלְקוֹחֵי הַמִּלְחָמָה.
אִם תִּשְׁאַל מַדּוּעַ שָׁלוֹם אֲנִי רוֹצָה
וְאֵיךְ אֲנִי אוֹתוֹ רוֹאָה וּמָה שָׁם יִהְיֶה,
אוֹמֵר לְךָ בַּיִּרְאָה וְאוֹדֶה
דַּי לִי שֶׁאֵדַע שֶׁפָּשׁוּט
אֵין עוֹד מִלְחָמָה.
הַשָּׁלוֹם בִּשְׁבִילִי הוּא מַצָּב
שֶׁבּוֹ אֵין מִלְחָמָה. אֵין.
פָּשׁוּט אֵין.
אֵין ממ"ד וְאֵין פצמ"ר
וְאֵין כטב"ם, וְאֵין קמב"צ
וְלֹא אוֹמְרִים יוֹתֵר 'הֻתַּר לַפִּרְסוּם'
וּבַמִּלּוֹן נִמְחֲקָה הַמִּילָה 'מִנְהָרָה'.
בִּשְׁבִילֵי הַשָּׁלוֹם הוּא הַבְּשׂוֹרָה
שֶׁאֵין יוֹתֵר מִלְחָמָה.
ד"ר נורית יעקבס צדרבוים: "בשיר זה אני צנועה ולא מפנטזת על שלום אוטופי שבו כבש ונמר יחיו יחדיו. כל השלום מבחינתי ומספיק לי, שפשוט לא תהיה מלחמה בכלל. אין מושג כזה, אין תופעה כזאת. מלחמה לא בלכסיקון, וכל השאר כבר יגיע".
