שם / רוני סומק
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת
סֵפֶר הַחֲלוֹמוֹת הַמְּדֻפְדָּף בִּשְׁנָתָהּ,
אֶקְדָּח הַמֻּטְמָן בְּמוֹתְחָן מִתַּחַת
לַשְּׂמִיכָה
אוֹ
סְתַם מִדְבָּר חָצוּף בְּמַפַּת גּוּפָהּ.
שָׁם אַהֲבָה תְּטַאְטֵא
סוּפוֹת חוֹל
מִשִּׂפְתֵי הַצָּמֵא.
רוני סומק: "האדם הראשון שפתח את המילון (ואולי לא היה אז מילון) והוציא מתוכו את המלים "אני", "אוהב" ו"אותך" היה משורר גדול. הוא הצליח בעזרת משפט אחד לנסח את רגש. המשוררים שבאו אחריו היו צריכים לתפור למשפט הזה כנפיים ולהעיף אותו לשמי כתיבתם. השיר שלי 'שם' הוא דוגמא לרצון שלי להיות שם".
* / ראובן שבת
בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁל NOWWHERE
נִשְׁזְרוּ עֲנָנִים גְּדוֹלִים
נַעֲרָה קְלוּעַת שֵׂעָר גִּלְגְּלָה בַּדְּבַשׁ שְׂעָרָהּ
רוּחַ חוֹרְפִּית קַלָּה
הִתְגַּלְגַּלְתִּי מִשָּׁם
לֹא נָבוֹךְ
שְׁזוּר אֱמֶת
שֶׁל
אַהֲבָה.
ראובן שבת: "השיר מבוסס על רגעים קצרים של התבוננות בבחורה אחת, צעירה, בתחנת הרכבת הראשית של פירנצה איטליה שהיה בה משהו מיוחד וקסום".
לֶאֱהוֹב אָדָם / יעל רן
לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ בְּלִי סָפֵק
בְּלִי אוּלַי
אוֹ אֲבָל
אוֹ בִּתְנָאי
לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ
עִם נְקוּדָה אַחַת
וְדָי.
יעל רן: כאשר באה האהבה לפתחנו, יש לבחון האם יש בה ספקות והיסוסים, או רצון להישארות והעמקת הקשר הזוגי? (על אחת כמה וכמה בתקופה בה המדיה מאפשרת לנו בחירות זוגיות שונות). שיר זה מהווה תזכורת שכאשר הזוגיות הינה מדויקת – כל סימני השאלה מתחלפים בנקודה אחת של עגינה".
עדיין אוהבים / שרית לנדאו
יֵשׁ מֵעָטִים
שֶׁנִּמְנָעִים
מֵרַחֲבַת הָרִקּוּדִים
וְיֵשׁ אֶת אֵלֶּה
שֶׁעוֹזְבִים
וְיֵשׁ אוֹתָנוּ
אוֹתְךָ וְאוֹתִי
נוֹתַרְנוּ תְּלוּיִים
אוֹחֲזִים בַּשֹּׁרֶשׁ
מוּל רוּחוֹת
מוּל שִׁנּוּיִים
שרית לנדאו: "לעיתים אהבה דומה לריקוד של שניים. ריקוד דורש קשב, מאמץ, אך גם הנאה וחיות. ולא פחות חשוב, נדרשת משני הרקדנים, הקשבה מתמדת למוזיקה ולקצב אחד של השני. רבים מתארים אהבה כרגע בודד, אפילו רגעי. בשיר זה יש ניבסיון לתאר אהבה מסוג אחר, אהבה שכרוכה בשני נפשות, שיחד נלחמות לשמרה".
אהבה היא הבחירה שלי / נעמה עציץ
אהבה היא הבחירה שלי
כי כל דבר אחר הוא כואב
לא מעוניינת בפחות מזה
אחרת לבי דואב
לוקחת נשימה עמוקה
משחררת כל מועקה
והופ, החיים נעימים
כמו קרם עוגה מתוקה
אהבה היא הבחירה שלי
פשוט כי אני יכולה
למה שאזרוק מרירות
ישר אל תוך הבלילה
בוחרת בכאן ועכשיו
למרות כל מה שכאב
ויהיה עוד יותר נחמד
אם נבחר להיות יחדיו
אהבה היא הבחירה שלי
אפילו בעת מלחמה
לא מגיע לי עונש
וגם לא חיים של אימה
הנה בא עוד רגע טרי
מתרכזת בעיקרי
אני פשוט אוהבת
כי החלטתי שזה אפשרי
נעמה עציץ: "השיר נכתב כדי להזכיר לעצמי שגם בקושי הגדול ביותר ובתוך עולם משוגע, החיים בסופו של דבר מורכבים מאוסף של רגעים בהווה שבהם יש לי בחירה במה למלא את הלב שלי. בחרתי באהבה".
תָּמִיד / צְבִיָּה גּוֹלָן
הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ
תָּמִיד
הוּא הָיָה שָׁם
כָּל כָּךְ מוּבָן מֵאֵילָיו
מֵהַגַּן
מֵהַיְּסוֹדִי
מֵהַתִּיכוֹן
הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ
כֻּלָּם יָכְלוּ
לְהָעִיד
הִיא רַק לֹא יָדְעָה
שֶׁבַּסּוֹף זֶה יִכְאַב
כְּשֶׁהִיא תַּעֲמֹד שָׁם
וְתַסְפִּיד
וַעֲדַיִן תֹּאהַב אוֹתוֹ
לְתָמִיד
צביה גולן: "מידי ערב כמעט, לצערי העמוק, עומדות אלמנות בלי טבעת, כאלה שחשבו שהחיים לפניהן, ושהכול יהיה מושלם. כאלה שאהבו עם כל הלב במשך שנים, וחשבו להינשא ולהקים משפחה, עד שהכול נגמר. רק האהבה תישאר שם לנצח".
יחד / אורנה שפי
לחבר, להתחבר
לא להיות לבד
לשתף, לדבר
כולנו כאן יחדיו
מילה ועוד מילה
חיוך על השפתיים
חיוך נותן תקווה
מרחיב הלב כפליים
יד אוחזת יד,
מגע על הכתף
תחושה של שייכות
תחושה של לב אוהב.
לפזר אהבה
בחיוך.
במילה.
כי גם החיוך הכי קטן
מאיר את העולם.
אורנה שפי: "במיוחד בימים אלו של מלחמה, אך גם בימים רגילים של שגרה, כדאי לשים לב לאנשים סביבנו, להכיר תודה, להאיר בחיוך ולעזור כמיטב יכולתנו כי רק כך נוכל להגביר את האחדות והאהבה ביננו".
עיין ערך אהבה / דן בלומברג
מִלִּים הֵם זִכָּרוֹן
הַמַּכָּה שֹׁרֶשׁ בְּמַגְדִּיר פְּרָחִים
עֲדַיִן
לֹא הִצְלַחְתִּי לְנַקֵּד אֶת הַמִּלָּה
אַהֲבָה
דן בלומברג: "גם אם במילון שלך אין את גבעול המילה אהבה , זה לא אומר שהיא לא יכולה לצמוח"
דֶּבֶק-מַגָּע/יעל דבורה בת-נוי
וְעֵינֶיךָ לוֹחֲשׁוֹת
"אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהוֹרִיד מִמֵּךְ ת'עיניים"
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה
אֲנִי פּוֹסַעַת בְּכָתְלֵי אַהֲבָתְךָ
הַמְּקֻדֶּשֶׁת,
לוֹגֶמֶת גַּעֲגוּעַ
עָטוּף יַיִן אָדֹם.
Touch
מַתִּיזָה עָלֶיךָ אַהֲבָה
בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
TOUCH
אַדְווֹת אַהֲבָתִי
לוֹגְמוֹת פְּסִיעוֹתֶיךָ,
טוֹעֲמוֹת,
אָקוֹרְד מְנַגֵּן שִׂפְתוֹתַי
"אֶשָּׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח
מַעֲסִיס רִמּוֹנִי"
"וְשִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר"
"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת הָאַהֲבָה
וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ"
אֵשׁ נוֹבַעַת בְּמַעְיָן עֲסִיסִי.
פּוֹרְטִים נְשִׁימָה לִפְרָטִים,
מְנַגְּנִים נְשָׁמָה בְּסֻלַּם סוֹל,
תְּשׁוּקָה מְלַחֶכֶת
בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ הַצְּמוּדִים.
תָּוִים נוֹגְעִים, נִצְמָדִים.
קוֹנְצֶ'רְטוֹ.
מעבר / יעל רן
מֵעֵבֶר לִתְנוּדוֹת הָאֲוִיר וְחִלּוּפֵי שָׁמַיִם
לְאִי הַסְּדִירוּת וְהַתְּנוּעָה הַמַּתְמֶדֶת
לְעַרְפִלֵּי הַתְּמִיהָה וְאֶגְלֵי הַצַּעַר
לְהִתְנַוְּנוּת הַבָּשָׂר וְהִסְתַּעֲפוּת הַזְּמַן –
אַהֲבָה.
יעל רן: "אנו חיים במציאות חמקמקה – עונות הטבע מתחלפות כמו גם המחשבות הפנימיות שלנו. גם גופינו הולך ובוגד בנו במרוץ הזמן. על אף השינויים הסובבים אותנו, כאשר קיימת בתוכנו אהבת אמת, היא משמרת בתוכנו יציבות, המאפשרת לנו להסתגל לעולם המשתנה באופן תדיר סביבנו".
מְגֵרוֹת / דן בלומברג
כְּשֶׁאַתְּ נִפְרֶמֶת אֵלַי בַּחֲשֵׁכָה
מְרוּטָה מֵעֵרוּמֵךְ
מִמְּגֵרוֹת חֲלָלַיִךְ
וְעַד
לְמַרְגְּלוֹת קוֹמוֹתַיִךְ
אָסוּר
אַךְ אַף עַל פִּי
נָהָר יִצְעַד עַל שְׂפָתַי
דן בלומברג: "הנפש של האישה היא כמו מגירות בחדר חושך, אם לא תמצא את התשליל זה לא אומר שאתה עיוור צבעים".
